השופטת אלה מירז דחתה באחרונה בקשה לקיום צוואה של אם לחמישה שנפטרה לפני כארבע שנים. היא קבעה כי למבקש הייתה השפעה בלתי הוגנת על האם בזמן עריכת הצוואה והיא הורישה לו את ביתה בתמורה לכספים שהעביר לה עוד בחייה באופן שפוסל את הצוואה.
ביולי 2012 נפטרה אם לחמישה ילדים והותירה שתי צוואות. צוואה אחת נערכה ב-1988 ובה האם הורישה את כל רכושה לשלוש בנותיה והדירה ממנה את שני בניה. הצוואה השנייה נערכה ב-1995 ובה היא הורישה לאחד הבנים את ביתה במושב ואת שאר הרכוש חילקה בחלקים שווים בין כל הילדים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין ירושות וצוואות
בנובמבר 2012 קיבלו הבנות צו לקיום הצוואה מ-1988. כחמישה חודשים לאחר מכן הגיש אחיהן בקשה לביטול הצו ולקיום הצוואה המאוחרת.
הבנות התנגדו וטענו כי אחיהן-המבקש היה מעורב באופן בלתי הוגן בעריכת הצוואה השנייה. לדבריהן, אחיהן רצה לקנות מהאם את ביתה עוד בחייה והעביר לה ב-1991 כ-70,000 דולר. העסקה לא הושלמה מכיוון שהשניים לא יכלו לשלם את המס הגבוה שהוטל על העסקה ולכן נמצא הפתרון של כתיבת הצוואה לטובת המבקש. האחיות הדגישו כי למעשה מדובר בעסקה שערכה האם בירושתה העתידית בניגוד לחוק הירושה ולעקרון "החופש לצוות".
האחיות סיפרו בנוסף כי היחסים בינן אמן לבין שני האחים שלהן היו עכורים שנים ארוכות ולכן האם הדירה אותם מהצוואה הראשונה, ורצונה להוריש את ביתה להן בלבד לא השתנה עד יום מותה.
הן ציינו כי אמן הייתה חלשה ותלותית והיא נגררה לתהליך "תמוה ומורכב" עליו "ניצח" אחיהן המבקש. לדבריהן, כל התנהלותו סביב הצוואה המאוחרת הייתה מתוך השפעה בלתי הוגנת הגובלת בכפייה והוא זה שהיה בקשר עם עורך הדין שניסח את הצוואה.
המבקש השיב כי האם לא הייתה תלותית כלל וחיה כל חייה כאישה עצמאית. הוא הדגיש כי יחסיו עם האם הסתדרו לאחר שרכש ממנה את הבית.
ביקש להתחמק ממס
השופטת אלה מירז מבית המשפט למשפחה בחיפה הבהירה כי חוק הירושה לא מאפשר לאדם לערוך עסקאות בירושתו העתידית, מתוך רצון לשמור על עקרון העל של "החופש לצוות".
השופטת קבעה כי מחומר הראיות עלה שהאם אכן קיבלה כספים מהמבקש תמורת הבית וכי העסקה לא הושלמה בשל המס הגבוה שהוטל עליה. לדבריה, האם כנראה לא יכלה להחזיר לבן את הכספים ובתמורה היא ציוותה לו את ביתה – "עסקה עתידית בירושה" הנוגדת את הוראות חוק הירושה.
השופטת קבעה עוד כי מכיוון שהאם לא החזירה למבקש את הכספים ששילם לה עבור הבית, היא למעשה לא יכלה לשנות את הצוואה והגבלה זו גם היא מנוגדת לחוק הירושה.
השופטת סיכמה כי האם הרגישה מחויבת להוריש לבן את הבית ו"אותה הרגשת חובה היא השפעה בלתי הוגנת".
היא הוסיפה כי ניכר שהצוואה השנייה נערכה ביוזמת המבקש וכחלק מרצונו להבטיח פטור ממס על מכירת הבית. "לא לשם כך נועדה הצוואה, בוודאי לא לשם המלטות מתשלום מס כחוק", כתבה השופטת.
לפיכך קבעה השופטת כי הצוואה מ-1995 בטלה. המבקש חויב לשלם לכל אחד מאחיו שכ"ט עו"ד והוצאות בסך 5,000 שקל.
- ב"כ המבקש: עו"ד עזורי שרוני
- ב"כ המשיבים: עו"ד טל אטקין, עו"ד שרית בן שלוש
* עורך דין שלמה מושיץ עוסק בצוואות וירושות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין