הצוואה אושרה - ואז התברר: הילדים כלל לא ידעו

ביהמ"ש ביטל צו קיום צוואה לטובת הנכדים, לאחר שקבע כי ילדי המנוח לא עודכנו על ההליך, ובתקופה הרלוונטית היו עסוקים במאבק להשבת אימם הקשישה ארצה ושיקומה

הליך ירושה שהיה נדמה כי הוכרע זה מכבר נפתח מחדש, לאחר שבית המשפט למשפחה בירושלים קבע כי הדרך שבה אושרה הצוואה מנעה מילדי המנוח את האפשרות להתנגד לה בזמן אמת. בפסק דין שניתן לאחרונה, הורתה השופטת אורית בן דור ליבל על ביטול צו קיום הצוואה, תוך קביעה כי הבקשה לקיומה הוגשה ואושרה מבלי שהיורשים על-פי דין עודכנו כנדרש.

המנוח, יליד 1921, נפטר בספטמבר 2017 והותיר אחריו אלמנה ו-4 ילדים. לפני מותו נערכה צוואה בכתב יד, שלפיה שתי דירות שבבעלותו - אחת בנתניה ואחת בירושלים - יועברו לשניים מנכדיו. בהתאם לכך הוגשה, לאחר פטירתו, בקשה לקיום הצוואה, וצו קיום ניתן על-ידי רשם הירושה. בהמשך אף הועברו זכויות בדירה בנתניה לידי אחת הזוכות.

אלא שבדיעבד, טענו שניים מילדי המנוח בבית המשפט, כי כלל לא ידעו על עצם קיומה של הצוואה - לא על הגשת הבקשה לקיימה ולא על מתן הצו. לדבריהם, גילו על ההליך רק במסגרת עניינים אחרים שנגעו לאמם הקשישה - ואז התברר להם כי צו הקיום כבר ניתן.

באותה תקופה, כך עלה מהראיות, מונה אפוטרופוס זמני לאם, ובסמוך לאחר אישור הצוואה היא הוצאה מישראל לחו"ל על-ידי בני משפחה אחרים. הילדים תיארו תקופה ממושכת שבה כל מאמציהם הופנו לאיתורה, להשבתה ארצה ולשיקומה, זאת על רקע מצבה הרפואי והנפשי הקשה ובעיצומה של מגפת הקורונה. עדות אחת הבנות תיארה את האם במצב גופני ירוד מאוד, לאחר ירידה דרסטית במשקל ובמצב נפשי קשה.

בנסיבות אלו, טענו הילדים, הם סברו בתום לב כי מי שאמור לפעול לביטול צו הקיום הוא האפוטרופוס שמונה לאמם - במיוחד שעה שהצוואה, לשיטתם, פוגעת בזכויותיה ומותירה אותה ללא קורת גג. בקשתם, בנסיבות הללו, הייתה לבטל את צו הקיום שניתן, על מנת לאפשר להם להתנגד לצוואה.

אחת הזוכות על-פי הצוואה עתרה לדחות את הבקשה על הסף, בטענה כי הוגשה באיחור ניכר וכי בני המשפחה ידעו, או לכל הפחות יכלו לדעת, על הצוואה זמן רב קודם לכן.

ההודעה שלא נמסרה

אבל השופטת בן דור ליבל דחתה את טענתה. היא קבעה שהנכדה לא הוכיחה כי הודיעה ליורשים על-פי דין על עצם הגשת הבקשה לקיום הצוואה - חובה מהותית שנועדה לאפשר להם להגיש התנגדות. מחדל זה, נקבע, די בו כדי למנוע החלה של כללי השיהוי.

למעלה מן הצורך הוסיפה השופטת כי גם לגופו של עניין, ההסברים שניתנו לאיחור בהגשת הבקשה משכנעים: התקופה שבה נודע לילדים על הצו חפפה למאבק מורכב להשבת אימם לישראל, לטיפול בה ולשיקומה, וכן לתחילת משבר הקורונה. לכך הצטרפה ההבנה הסבירה מצדם, כי האחריות לפעול משפטית מוטלת על האפוטרופוס.

בסיכומו של דבר הורה בית המשפט על ביטול צו קיום הצוואה, וחייב את הנכדה לשלם לסבתה ודודיה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 60 אלף שקל. המשמעות המעשית היא שהילדים יוכלו כעת להגיש התנגדות לצוואה, ולהעלות את טענותיהם בדבר אי-כשירות המנוח, השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה בעריכתה.

• ב"כ התובעים 1-2: עו"ד אור גל און
• ב"כ התובעת 3: עו"ד מאיר בורוס ועו"ד משה כרמל
• ב"כ הנתבעת 1: עו"ד עופר ליפשיץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.