מאת: עו"ד טל זהבי
לפסק הדין בעניין אל סוסו נ' מ.א. רדיוס
פועל ייצור קטע את אצבעו בתאונת עבודה מחרידה. המעסיקה נמצאה כאחראית העיקרית למחדל, בכך שלא דאגה לצייד את העובד באמצעי מיגון, להדריך אותו כראוי ולפקח עליו.
פועל ייצור חדש הגיע לחברת "מ.א. רדיוס" העוסקת ביצור והתקנה של תעלות מיזוג אוויר ומרזבים. הפועל עבד שלושה שבועות עד שאירעה לו תאונה מחרידה, שהביאה לכריתת אצבעו. הפועל, שעבד על מכבש לכיפוף פח ("ברקפרס") דחף בידו לוח פח שנדרש לעבד, ולפתע חלקו העליון של המכבש ירד על ידו הימנית והיא נמחצה. התוצאה, כאמור, הייתה שנאלצו לקטוע את אצבעו.
הפועל הגיש תביעה לפיצוי על תאונת העבודה נגד המעסיקה וחברת הביטוח שלה - הראל. שתי הנתבעות הגישו הודעת צד שלישי לחברת "לימור טכנולוגיות מכניות", שממנה רכשה המעסיקה את המכבש. הנתבעות טענו שהמכונה סופקה כשהיא פגומה ונעדרת אמצעי גידור ומיגון. לכן, גם "לימור" אחראית לנזקי התובע ויש לחלק את האחריות ביניהן שווה בשווה.
"לימור" הכחישה את הטענות נגדה וטענה שהמכונה לא הייתה פגומה, שמדובר במכונה משומשת שנמכרה לאחר שמנהלי המעסיקה, בעלי מקצוע שמכירים את המכונה, בדקו אותה ולא היו בה חלקים נוספים, אלא נמכרה בדיוק במצב בו הוצאה לשוק בשנות השבעים.
לאחר שהוגשו הראיות בתיק, הודתה הנתבעת באחריותה לתאונת עבודה והמעסיקה הסכימה לשלם לתובע פיצוי של 284 אלף שקל על נזקיו, תוך שעמדה על הודעת הצד השלישי שהגישה נגד "לימור". וכך סגנית הנשיאה, יעל אילני ניגשה לדון בחלוקת האחריות בין המעסיקה ל"לימור", ככל שזו גם תימצא אחראית.
אשם מוסרי חמור
השופטת אילני קבעה שאין חולק שהנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי העובד שלה, כאשר סיפקה לו מכונה לא ממוגנת ולא דאגה לשיטת עבודה בטוחה.
באשר לאחריות "לימור", נפסק שלא הוכח שהייתה תקלה כלשהי במכונה אולם נמצא ש"לימור" הפרה את פקודת הבטיחות, בכך שמכרה לנתבעת מכונה לא ממוגנת ומגודרת כנדרש לפי החוק.
משכך, נפסק ש"לימור" עוולה יחד עם הנתבעת כלפי התובע. עם זאת, את עיקר האחריות לתאונה הטילה השופטת על הנתבעת, אשר "הפרה חובות חקוקות ואת חובת הזהירות שהיא חבה לעובדיה הפרות גסות: היא שלחה את התובע לעבוד על מכונה מסוכנת שאינה מגודרת לבטח, היא לא הדריכה אותו כראוי, לא הזהירה אותו מפני הסכנות הטמונות בעבודה על המכונה ולא פיקחה על עבודתו... הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שהתובע היה פועל חדש ועל המכונה החל לעבוד ימים ספורים בלבד קודם לתאונה".
השופטת הוסיפה, שהעובדה שעד היום ממשיכה הנתבעת להשתמש במכונה אף שלא הותקנו בה אמצעי מיגון תוך העמדת עובדיה בסכנה יומיומית, מעידה על האשם המוסרי הרב שלה.
לכן, תחילה שקלה השופטת לפטור את לימור לחלוטין מאחריות, אך בסופו של דבר היא החליטה להטיל עליה 10% אחריות לנזקי התובע.
משכך, נפסק שהנתבעת תשלם לתובע 90% מסכום הפיצוי שהתחייבה כלפיו, העומד על 255,600 שקלים ולימור תשלם לו את היתרה- 28,400 שקל בתוספת הוצאות משפט של 3,000 שקל לנתבעת.
לפסק הדין בעניין אל סוסו נ' מ.א. רדיוס
*עו"ד טל זהבי עוסק בדיני נזיקין
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.