שריפה שאירעה ב-2006 הובילה למחלוקת חריפה בין יבואני נעליים לבין חברת הביטוח. בפסק דין מעמיק ושיטתי, נשיא ביהמ"ש המחוזי בירושלים קיבל את תביעת המבוטחים ודחה שורה של טענות מפי חברת הביטוח.
בסוף 2006 פרצה שריפה במחסן של חברה שעסקה בייבוא ומכירת נעליים, והפעילה את רשת חנויות הנעליים "אבסולוט". התוצאה הייתה קשה – המבנה נהרס כליל והמלאי שהוחזק בו עלה באש.
חברת הביטוח הפניקס, שערכה ביטוח מבנה ותכולה למחסן, סירבה להכיר בחבותה על פי הפוליסה ולשלם תגמולי ביטוח, בטענה שהשריפה נגרמה מהצתה שביצעו התובעים, כיוון שעסקיהם היו שרויים בהפסדים כבדים.
בעקבות זאת הגישו החברות ובעליהן תביעה בביהמ"ש המחוזי בירושלים. התובעים, שיוצגו על ידי עוה"ד אלישע אטיאס וזיו כהן ממשרד אטיאס-נוה-כהן, טענו בין היתר כי הנתבעת הפריחה האשמות שווא על מנת להתחמק מתגמולים, מבלי להוכיח דבר – לא שמדובר בהצתה ובטח לא שהתובעים היו מעורבים בעניין.
לטענתם, מדובר בעסק משפחתי רווחי שפִּרְנֵס שש משפחות, ועד האירוע מצבם הכלכלי של התובעים היה יציב וטוב.
הפניקס (הנתבעת), שיוצגה על ידי עוה"ד מור חן, טענה בין היתר כי מפקד כיבוי אש קבע שישנו חשד סביר להצתה, וכך גם חוקר דלקות מטעמה, שמצא בזירה שלושה מוקדי אש שאינם קשורים זה לזה.
יש לציין כי כל צד העלה טענות רבות, וצירף חוות דעת מומחים חוקרי שריפות (בין היתר), חלקן עוסקות בסיפור הזמנים והמעורבים וחלקן במישור הטכני של מוקדי האש והתפשטותה.
לא היה אינטרס
"הצדדים ניהלו הליך ארוך של הגשת ראיות, הגישו חוות דעת מומחים לעניין השריפה ולעניין הנזק ועמדו על חקירתם של מרבית העדים. דומה, כי אין בתיק זה אבן שלא הפכו", ציין נשיא ביהמ"ש השופט אהרן פרקש, שכתב פסק דין מקיף ויסודי שהשתרע על פני עשרות עמודים, בסופו החליט לקבל את התביעה.
בכל הקשור לטענת ההצתה, ציין השופט כי "הנתבעת לא הוכיחה שמדובר בהצתה. כך, לא הוכיחה הנתבעת שהיו מוקדי אש שונים, ללא רצף אש ביניהם, לא הוכיחה מהם חומרי הבעירה שגרמו לשריפה ולא הוכיחה שחומרי הבעירה שנמצאו במחסן הם הגורם לשריפה ולמוקדיה".
בעניין זה השופט השתכנע כי סביר יותר שהאש התפתחה במהירות כתוצאה מכניסת אוויר לאחר שמכבי האש פרצו למחסן, מאשר שהתפרצה כתוצאה מהצתה של כמה מוקדים, מה גם שלא נשללה טענת התובעים – שגובתה בחוות דעת מומחה – שלפיה השריפה התפתחה בשל כשל חשמלי.
לאחר מכן השופט בחן את שאלת המניע שיוחס לתובעים, וגם בעניין זה הכריע לטובתם, כשדחה את טענת הפניקס והשתכנע כי ההפך הוא הנכון – הוכח כי התובעים היו במצב כלכלי תקין ועמדו בכל התחייבויותיהם לבנקים.
"יוצא מכך, כי אף אם הייתי קובע כעמדת הנתבעת, שמדובר בהצתה, לא הוכח כי לתובעים היה אינטרס להצית את המחסן, וגם במקרה זה הייתה הנתבעת מחויבת בתגמולי הביטוח", קבע השופט.
בנוסף, השופט קבע כי המבוטחים פעלו כמבוטח סביר לכל דבר ועניין, בכך שהסדירו מערכות גילוי ומיגון לשביעות רצונה של הפניקס.
בסיכומו של דבר, לאחר שניתח את הנזקים השונים – ובהם שווי המלאי, אובדן רווחים ונזקים למבנה – השופט חִייב את הפניקס לשלם לתובעים כ-4.7 מיליון שקל. עוד נקבע כי פסיקת שכ"ט עו"ד תיעשה לאחר קבלת חוות דעת משלימה מאת רו"ח-מומחה מטעם ביהמ"ש.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין