שני מכרים קיימו יחסי מין מזדמנים ללא אמצעי מניעה. בדיעבד הסתבר שהאישה שיקרה כשאמרה שיש לה התקן תוך רחמי וכך מצא עצמו הגבר אב לתאומים. ביהמ"ש הכיר בנזק הנפשי שנגרם לו.
השופטת שפרה גליק מבית המשפט למשפחה בתל-אביב פסקה לאחרונה פיצויים של 40 אלף שקל לגבר שהפך אב לתאומים בעל כורחו, לאחר שבחורה עמה קיים יחסי מין מזדמנים שיקרה לו כי מותקנת אצלה טבעת. הפיצויים נפסקו על עגמת הנפש שנגרמה לו אם כי תביעתו להחזר המזונות שחויב לשלם לילדים נדחתה לאחר שנקבע כי זהו סעד לא מוסרי.
בתביעה שהגיש האיש בשנה שעברה, הוא דרש פיצויים שיכסו את דמי המזונות שחויב לשלם לתאומים שנולדו לו בניגוד לרצונו, בנוסף ל-200 אלף שקל פיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לו.
לפי גרסתו, הוא הכיר את הנתבעת ב-2015 והם נפגשו פעמיים-שלוש לקיים יחסי מין. את הפעם האחרונה יזמה הנתבעת, תוך ששכנעה אותו שאין צורך להשתמש בקונדום משום שיש לה התקן תוך רחמי למניעת היריון.
לאחר מספר שבועות שלחה לו הנתבעת מסרון שבו כתבה כי שיקרה לו והיא בהיריון. היא הבטיחה שתעשה הפלה ודרשה ממנו 10,000 שקל. לאחר שהסכים לשלם היא הגדילה את הסכום ל-100 אלף שקל. אלא שבסופו של דבר היא לא עשתה את ההפלה.
התובע טען כי הנתבעת ביצעה כלפיו מעשה מרמה, ואף התרשלה והפרה חוזה. בנוסף הוא טען כי הנתבעת פגעה בו וגרמה לו לבושות בקרב מכריו ובני משפחתו הדתיים.
אל מול טענות התובע הבהירה הנתבעת שהמשפט הישראלי לא מכיר בעילה של "גניבת זרע" וכי כל אדם שמקיים יחסי מין צריך לקחת אחריות ולהפנים כי ייתכן שהדבר יוביל להיריון. הנתבעת הכחישה שרצתה להיכנס להיריון, והוסיפה כי התכוונה לבצע הפלה אלא שהדבר היה בלתי אפשרי מבחינה בריאותית.
ילד אינו "נזק"
מבחינה עובדתית השופטת שפרה גליק העדיפה את גרסת התובע שנתמכה בראיות מובהקות כמו מסרונים ששלחה לו הנתבעת, מה גם שגרסתה קרסה במהלך עדותה במשפט.
אלא שעל אף הפסול במעשי הנתבעת השופטת קבעה כי אין לתובע עילה לדרוש את החזר המזונות. השופטת ציטטה מדברי מלומדים בנושא, וקבעה שמדובר בסעד שמנוגד לעקרון טובת הילד שכן למעשה הוא נוטל מהילדים את דמי המחייה להם הם זקוקים. כמו כן, מבחינה מוסרית אי אפשר לראות בילדים כ"נזק" שיש לפצות עליו.
בהמשך השופטת ציינה כי הטענה של גניבת זרע התקבלה בישראל ובארה"ב במקרים חריגים ובודדים, עקב הריונות שנוצרו משימוש בזרעו של גבר ללא ידיעתו (הפריה) ולא בשל קיום יחסי מין בהסכמה.
השופטת קבעה עוד כי אי אפשר לטעון שהנתבעת הפרה חוזה או התרשלה כלפי אדם זר שקיים עמה יחסי מין מזדמנים. עילת התרמית אף היא נדחתה משום שאחד מיסודותיה הוא קיומו של נזק, וכאמור – אי אפשר לראות בתשלום מזונות לילדים נזק בר תביעה.
עם זאת, השופטת קבעה כי אין ספק שהתנהגותה גרמה לתובע לנזק נפשי מעצם כך שהפך לאב בניגוד לרצונו. ואולם, השופטת ציינה כי סכום הפיצוי שדרש גבוה מדי, בפרט כשהתובע בחר לקיים יחסי מין שלא במסגרת קשר זוגי מבלי להתעקש על שימוש בקונדום.
בנסיבות אלה השופטת העמידה את סכום הפיצוי על 40 אלף שקל מבלי לחייב את הנתבעת בהוצאות.
עו"ד נורית דגן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין