מבוא:
הסיכון הנובע מהתנהגותם של בני אדם בכלל וממעשיהם של עבריינים בפרט, הינו נושא ההולך ותופס מקום חשוב בשיח הציבורי. המקרים האחרונים של בריחת האנס בני סלע ורצח הנערה תאיר ראדה בקצרין גרמו לפחד גדול בציבור והיוו דוגמא טובה, אמנם קיצונית, למרכזיות סוגית הסיכון.
ועם זאת, ברור כי אין אפשרות להרחיק מהקהילה לזמן בלתי מוגבל את כל מי שיש חשש כלשהו ממנו. הצורך והדרישה לאזן בין זכויות הפרט ובין זכות הציבור לביטחון אישי מובילה את בתי המשפט וועדות משפטיות לדרוש, באופן גדל והולך, הערכות סיכון מקצועיות ותקפות של העומדים בפניהם.
דרישה זו מתגלגלת לפתחם של אנשי מקצוע מתחומים שונים: פסיכיאטרים,קרימינולוגים, עובדים-סוציאלים ופסיכולוגים.
הערכת הסיכון לאלימות מצד אדם הינה משימה לא פשוטה, שהרי העתיד הוא בלתי ידוע וכבר למדנו מן המקורות כי: "מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות" (בבא בתרא יב' ע"א).
למרות המגבלות אין אנשי המקצוע יכולים להתנער מאחריותם וחובתם להשתמש בידע הקליני והמחקרי המצטבר וזאת תוך אמירה ברורה כי אין המדובר בניבוי התנהגות אלא בהערכת הסיכון.
הערכה זו מבוצעת לשתי מטרות עקריות:
א. לאפשר לחברה להעריך האם, באיזה אופן, לכמה זמן ובאילו תנאים נדרשת הרחקתו של אדם.
ב. לאפשר לפרט ולקרובים אליו את האפשרות לקבל הערכה מקצועית שתאפשר התנהלות, שיקום והשתלבות מחודשת בחברה.
סיכון/מסוכנות:
הספרות המחקרית היום מדברת על הערכת סיכון (Risk Assessement) ולא על הערכת מסוכנות (Dangerousness). ההנחה היא כי מדובר בסיטואציה כוללת בה נמצא הנבדק ולא רק במאפייניו האישיים.
סיכוןמוגדר כאיום אשר אינו מובן במלואו ולפיכך אינו ניתן לחיזוי בבטחון מוחלט.
המושג סיכון כולל בתוכו אלמנטים הקשורים לאופי המעשה האלים, חומרת המעשה, תדירות המעשה, דחיפות המעשים האלימים וסבירות התרחשות המעשה האלים.
הערכת סיכון היא תהליך של איסוף אינפורמציה בכדי לעזור בקבלת החלטות. מטרת ההערכה היא מניעת אלימות. קרי,התערבות מכוונת,שיפור קבלת החלטות,שיפור שקיפות קבלת החלטות וכן הגנת זכויות הפרט . Stephen D. Hart, Ph.D. Simon Fraser U. Canada.
קיימות שלוש גישות עקריות לביצוע הערכות סיכון-
הגישה הקלינית - שיטה בה נקטו קלינאים עד אמצע שנות התשעים ועדיין נפוצה מאד בארץ. השיטה כוללת איסוף אינפורמציה (אנמנזה) וראיון קליני.
יתרונות השיטה כוללים גמישות בשימוש , קלות ביצוע וביצוע ע"י אנשי מקצוע אשר אינם נדרשים להכשרה מיוחדת בתחום. חסרון הגישה הוא בבעיית מהימנות הקשורה להשפעת המעריך על תוצאות ההערכה.
הגישה האקטוארית- שיטה המתבססת על כלים-פרוצדורות, המבוססים על מודלים מדעיים המעריכים סבירות להווצרות אירוע. גישה זו משקללת בחלק מהמקרים, את רמת הפסיכופטיה של הנבדק כאחד הפקטורים החשובים בהערכה. קיימים כיום כלים לבדיקת אלימות כללית, אלימות מינית, אלימות במשפחה ועוד.
יתרון השיטה הוא בעובדה שכלי הערכה מובנים מאפשרים איסוף החומר ביתר קלות לשם בדיקת מהימנות ותקפות ההערכות. חסרון השיטה הוא בנטייה להתבסס על תוצאות הכלים המובנים תוך "הזנחת" ההתרשמות הקלינית הבלתי אמצעית מהנבדק המסוים העומד מול הבודק.
הגישה המשולבת - שיטה המקובלת כיום בין הקלינאים המובילים בעולם הכוללת הערכה קלינית הנתמכת בשימוש בכלי הערכה מובנים וספציפיים למקרה, במידת האפשר.
המצב בארץ:
למרות הצורך הגובר בהערכות סיכון לאלימות נמצא התחום בארץ עדיין בחיתוליו. גורמים כגון ועדות שחרור על תנאי הנדרשות להערכות כאלה, משוועים לקבלת עזרה ותשובות ברורות מהגורמים המקצועיים. גם החוק החדש לפיקוח על עברייני מין מבטא ומדגיש את חיוניות הנושא. בנוסף לגורמים המוסדיים העושים הערכות סיכון כמו מחלקת בריאות הנפש, ועדות אלימות במשפחה ושירות מבחן, החלו גורמים נוספים ללמוד ולחקור את הנושא תוך שימוש בכלי הערכה אשר תוקפו מחקרית בחו"ל.
כלי ההערכה מתבססים על כלל הידע המחקרי אשר קיים בעת ההכנה וכן על ידע ונסיון קליני של קלינאים מומחים וידועים בתחום. לאחר הכנת הכלים, נערכים מחקרים בכל העולם על קבוצות שונות של עבריינים וחולי נפש, מחקרים המתקפים ובודקים את המהימנות של הכלים. במשך השנים נאספו עשרות מחקרים שנערכו בצפון אמריקה, אירופה וארצות הפסיפיק על מגוון קבוצות וביניהן למשל על המאורים בניו-זילנד והיספנים בדרום ארה"ב.
נציין, כי הרכבי שיפוט וועדות שונות החלו להתיחס בכובד ראש ובענין להערכות המשולבות. (ראה פס"ד פ 4365/05 אשר ניתן בבית משפט השלום תל אביב ע"י כב' השופטת כוחן).
נוסיף, כי בשנת 2006 התקיימו שני כנסים מקצועיים בנושא הערכות סיכון לאלימות. כמו-כן, המרכז הישראלי להערכת סיכון לאלימות אשר הוקם בשנת 2006, בונה מאגר מידע אשר יאפשר מחקר מקיף של הנושא בקרב אוכלוסיות שונות בארץ.
סיכום
הערכות סיכון לאלימות נדרשות יותר ויותר בהליכים משפטיים שונים כגון: הארכות מעצר, טיעונים לעונש, ועדות שחרור על תנאי וועדות פסיכיאטריות. ההערכות המקצועיות יאפשרו הבנה טובה יותר של הסיכון ניהולו ומיתונו ובכך אפשרות לאיזון טוב יותר בין זכויות הפרט לזכויות החברה. ככל שיערכו יותר הערכות סיכון ולסוגים שונים של אוכלוסיות נבדקים, תתאפשר עריכת מחקרים אשר יתרמו להבנה טובה יותר של הנושא ולתיקוף כלי ההערכה בהתאם לנורמות המקומיות בארץ.
לפסק הדין שבמאמר:
*דרור אורטס-שפיגל- עובד סוציאלי בכיר, בעבר נציג ציבור בועדות שחרורים של שב"ס. drorsp@netvision.net.il
רוני בנצור- קרימינולוגית קלינית בכירה. חברת סגל המח' לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן.
**המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.