- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
העסיק עובד זר ללא היתר - וזוכה
להכרעת הדין בעניין מדינת ישראל נ' גלאט פקין ואח'
בשנת 2003 ערכו פקחי התמ"ת ביקורת במסעדה סינית בבני ברק, ומצאו בה עובד זר ללא היתר. המסעדה התגוננה בטענה שהייתה באותה עת מדיניות רשמית של אי אכיפת הדין במסעדות אתניות. ביהמ"ש קיבל את הטענה וזיכה את המסעדה ובעליה.
בתחילת שנות ה-2000, בשיא פריחתן של המסעדות האתניות בארץ, חדלו בעלי המסעדות האתניות מלקבל היתרי עבודה להעסקת טבחים זרים. למרות זאת, גורמים ממשלתיים התחייבו בפני מסעדות אתניות, שלא יאכפו אצלן את האיסור להעסיק עובדים זרים ללא היתר.
בעקבות זאת, מסעדות אתניות רבות המשיכו להעסיק עובדים זרים, אף שלא ניתן להם היתר. כך נהגה גם מסעדת עקיבא פקין שבבני ברק. אלא שבספטמבר 2003 הגיעו פקחי משרד התמ"ת לביקורת ומצאו כי במסעדה מועסק עובד זר ללא היתר.
על אף ההבטחה שלא לפגוע בעובדים אלה, הגיש משרד התמ"ת כתב אישום נגד המסעדה ובעליה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
לטענת המדינה, אותה התחייבות שלא לאכוף הייתה מוגבלת אך ורק לטבחים, שההיתר המקורי שקיבלו, הוא על שם בית העסק. במקרה זה, לעומת זאת, מדובר בעובד שמעולם לא קיבל היתר ספציפי לעבודה במסעדות אתניות, קל וחומר למסעדה בה עבד, מה גם שהוא הועסק כעובד קופה ולא מטבח.
בעל המסעדה הזכיר את הבטחת המדינה שלא לאכוף את האיסור על העסקת עובדים זרים עד לקביעת קריטריונים חדשים למתן היתרים בענף. לדבריו, המדינה לא התנתה את הבטחתה בתנאים.
מדיניות אי האכיפה הוכחה
לפי השופט דורי ספיבק, ביום הביקורת במסעדה, ידעו בעלי המסעדות והפקחים על המדיניות הממשלתית שלא אוכפת את איסור ההעסקה. בניגוד לטענת התמ"ת, לא ניתנה הנחיה ברורה שמדיניות זו תחול רק בתנאי שהעובדים יעבדו רק במטבח או לכל הפחות התמ"ת לא הוכיח מדיניות כזאת, כך הבינו זאת הנאשמים. בהקשר זה ציין השופט, כי בעל המסעדה, לא ישב בחיבוק ידיים, אלא וידא את קיומה של ההנחיה באמצעות פניה לגורמים מוסמכים שאישרו לו כי הוא פועל כדין.
השופט פסק, כי אם המדיניות שונתה והוגבלה, היה על המדינה ליידע על כך את ועד בעלי המסעדות האתניות בכתב ולתת להם הודעה מוקדמת לשם היערכות טרם חידוש פעולות האכיפה.
מכך, זיכה השופט את הנאשמים.
לדברי עו"ד רועי הוד העוסק בדיני עבודה, קיימת עמימות אודות ההנחיות המנהליות השונות והמשתנות היוצאות תחת הרשויות בכל הנוגע לנהלי אכיפת חוקי העבודה, וזאת בהתאם להחלטות הממשלה.
"פעמים לא מעטות הדרך להביא לזיכוי בתיק העסקת עובדים זרים איננו מצוי בגוף המקרה עצמו, אלא בבחינה רוחבית של אופי פעילות הרשות ועמידתה במתחם הסבירות המנהלי כנדרש", מוסיף עו"ד הוד.
- ב"כ המאשימה: עו"ד אייל נון
- ב"כ הנאשמים: עו"ד משה בן דת
להכרעת הדין בעניין מדינת ישראל נ' גלאט פקין ואח'
*המגיב לא ייצג בתיק.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
