העניק לזוגתו חצי דירה – וביקש לבטל: "איימה שתבצע הפלה"

לגרסת התובע, בת הזוג לשעבר גרמה לו להאמין כי היא נושאת ברחמה את ילדו, ורק מהחשש לאבדו – הואיל לחתום על ההסכם. ביהמ"ש לא השתכנע

גרוש שניהל זוגיות פרק ב' חתם על הסכם שלפיו במקרה של פרידה, חצי מדירתו תוענק לזוגתו. זמן קצר לאחר אישור המסמך הוא פנה לבית המשפט למשפחה באשדוד, בבקשה לבטלו. לטענתו, חתם מפני שהוטעה לחשוב שזוגתו נושאת ברחמה את ילדו, ושתפיל אם לא יעשה כן. השופט רמי בז'ה לא השתכנע, והורה על דחיית התביעה תוך חיובו בהוצאות.

התובע (50), גרוש ואב ל-2, ניהל זוגיות עם הנתבעת, אף היא גרושה. במאי 2024 נחתם ההסכם שלפיו "במקרה של פירוד בין הצדדים – מחצית מזכויות הדירה" של התובע "יהיו שייכות לאישה בלבד". החוזה אושר בבית המשפט לאחר הצהרת בעל הדירה שתוכנו "ברור לו" וכי "חתם עליו בהסכמה מלאה, תוך הבנת משמעותו ותוצאותיו".

אלא שכעבור שלושה חודשים, בספטמבר 2024, פנה האיש בתביעה לביטול ההסכם. טענתו המרכזית הייתה שהוטעה לחשוב כי הנתבעת נושאת ברחמה את ילדו, ואם לא יחתום – היא תיפרד ממנו ותבצע הפלה. בשל כמיהתו הרבה לילד נוסף והחשש לאבדו, סיפר, הואיל לחתום, אלא שזמן קצר לאחר אישור המסמך זוגתו נפרדה ממנו. לטענת התובע, הסובל מגלאוקומה כרונית ופחדים, הוא "הובל כשה לטבח" לחתום על "הסכם עושק דרקוני", תוך ניצול חולשתו ומצוקתו הפיזית והנפשית, ויש לבטל את ההסכם מאחר שחתימתו הושגה במרמה.

מנגד טענה האישה כי אין שחר לטענות התובע, ותיאורו כחסר ישע ואסקופה נדרסת – חוטא לאמת. לגרסתה אכן הרתה לאיש, אלא שהפסקת ההריון נבעה מבעיות רפואיות, ואין קשר להסכם שנחתם. בתוך כך היא שללה איום מצדה להפיל ככל שהתובע לא יחתום.

"גרסה עמומה ותלושה"

השופט בז'ה דחה את גרסת התובע לרקע חתימת ההסכם, תוך שאימץ את זו של הנתבעת. במסגרת זו, הדף את טענתו כי התקשר בחוזה רק בשל מצג שווא מטעם האישה כי הרתה לו, תוך איומה שתפיל אם לא יחתום. "מצאתי שגרסתו בעניין זה הייתה עמומה, תלושה ומלאת פרכות וסתירות, וחסרה פרטים נדרשים ומהותיים", כתב.

בפסק הדין צוין שהתובע חשד שהנתבעת בוגדת בו. עוד נטען על-ידו שניסתה לנכס לעצמה ג'יפ שרכש, וחודש לאחר מכן נפרדה ממנו ונסעה לדובאי. בנסיבות אלה, הדגיש השופט, לא ברור מדוע האמין התובע שהיא בהיריון ממנו דווקא, עד כדי כך שיסכים להעניק לה חצי מדירתו מחשש להפסקתו.

"ההפך הוא הנכון", כתב השופט, "סביר יותר כי ככל שהתובע אכן חשש שהנתבעת מנהלת קשרים עם גברים אחרים במקביל ... ולאחר שנוכח שהנתבעת הוציאה ממנו כספים ורכוש במרמה כנטען על-ידו, וזאת עוד בטרם חתימת ההסכם – הוא יתייחס בזהירות הראויה לטענותיה בדבר היריון ואחריותו לכך".

זאת ועוד, פירט השופט, כשהכיר את הנתבעת היה התובע כבר אבא לשתי בנות, כאשר לגרסתו שלו – יחסי הצדדים היו בלתי יציבים, והם לא ניהלו משק בית משותף תחת קורת גג אחת. על הרקע הזה תהה השופט מדוע התובע ראה באמירת האישה שתפיל את עוברה - בהנחה שגרסתו נכונה - כאיום, "קל וחומר כזה אשר יש בו לגרום לכך שהוא יחתום על הסכם 'דרקוני' כטענתו, ובניגוד לרצונו".

לפיכך השופט הדף את טענות התובע להטעיה, מרמה ועושק מצד האישה, שעמדו כביכול בבסיס ההסכם, והורה על דחיית תביעתו תוך חיובו ב-30 אלף שקל הוצאות.

• ב"כ התובע: עו"ד ירון גרוס
• ב"כ הנתבעת: עו"ד רפי שדמי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.