לפסק הדין בעניין היועמ"ש נגד ALAN B STEEN
בית המשפט העליון קבע ,כי המצאת כתבי בי-דין למדינות זרות באמצעות משרד החוץ תוגבל לערוצים הדיפלומטיים העומדים לרשותו, ומשכך, אין לחייב את משרד החוץ להמציא כתבי בית-דין לאיראן על פי חלופות אחרות.
המשיבים (בשלוש בקשות שונות) ביקשו לאכוף פסקי דין שניתן לטובתם בבית משפט אמריקאי, בהם חויבה איראן לפצותם במיליוני דולר בגין פעולות טרור שונות, וביקשו לאכוף את פסקי הדין שניתנו בארצות-הברית לטובתם ונגד איראן. במסגרת הליכים אלו ביקשו המשיבים להמציא את בקשתם לאיראן, בין אם באופן עצמאי ובין אם באמצעות משרד החוץ בהתאם להוראת תקנה 494 לתקנות סד"א, המורה כי במקרה בו הנמען הינו מדינת חוץ ההמצאה תבוצע באמצעות משרד החוץ.
היועץ המשפטי לממשלה התייצב לדיון בפני בית המשפט המחוזי בירושלים וציין כי המצאת כתבי בי-דין למדינה זרה יכול שתעשה אך באמצעות משרד החוץ ובאמצעות ערוציו הדיפלומטיים בלבד. עוד הודיע היועץ המשפטי לממשלה, כי מאחר שלמדינת ישראל אין יחסים דיפלומטיים עם איראן, הרי שמשרד החוץ לא יוכל לבצע את ההמצאה.
בית המשפט המחוזי בירושלים הורה למשרד החוץ להמציא את כתבי בית-הדין לאיראן או באמצעות משלוח דואר על-ידי משרד החוץ אל רשויות איראן; או באמצעות המצאה ישירה לנציגי איראן באו"ם או בטריבונאל בינלאומי אחר בו חברות שתי המדינות.
על החלטה זו הגיש היועמ"ש ערעור לבית המשפט העליון, בו טען כי הן לשונה והן תכליתה של תקנה 494 תומכים במסקנה כי על המצאת כתבי בי-דין להיעשות בידי משרד החוץ על-פי האמצעים הדיפלומטיים המקובלים העומדים לרשותו, וציין כי המצאת כתבי בי-דין כרוכה במימד מסוים של יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות, ומשכך לא ניתן לחייב את משרד החוץ להמציא כתב בי-דין למדינה זרה ובכך ליצור עמה סוג של יחסים דיפלומטיים, שעה שהממשלה החליטה שאין לעשות כן. עוד נטען, כי חלופות ההמצאה עליהן הורה בימ"ש קמא אינן מקובלות בשיח הדיפלומטי הבינלאומי.
הנשיאה בייניש קיבלה את ערעור היועמ"ש והורתה על ביטול החלטתו של בימ"ש קמא בעניין אופני ההמצאה לאיראן, לאחר שקבעה כי היא מקבלת את עמדת היועמ"ש לפיה על מדינת ישראל לפעול בהדדיות בכל הנוגע להמצאת כתבי בי-דין נגד מדינות זרות, ולכן עליה להימנע מהמצאתם שלא בדרך הדיפלומטית המקובלת. פגיעה בהדדיות זו, כך נפסק, עלולה לסבך את ישראל במישור הבינלאומי ואולי אף לחשוף אותה להתדיינות משפטית מצד מדינות אויב.
"... אין זה מקרה שלא ניתן להמציא כתבי בי-דין ישראליים לאיראן. "נתק פרוצדוראלי" זה אינו עניין טכני כלל ועיקר. משקף הוא את ניתוק היחסים המדיני ואת המשמעויות הנלוות להיות איראן מדינת אויב. ניתוק זה, כמו-גם הגדרתם של שאר היחסים הדיפלומטיים והערוצים בהם פועל משרד החוץ מול מדינות העולם, הינם עניינים המסורים במובהק לסמכות הממשלה" כתבה הנשיאה.
הנשיאה ציינה, כי אכן משמעותה המעשית של התקנה הינה פגיעה ביכולתם של המשיבים לאכוף את פסקי הדין הזרים בישראל, אולם באיזון שבין פגיעה זו לבין הצורה לשמור על אופי יחסי החוץ של ישראל, משקלו של האינטרס הציבורי מכריע את הכף, וזאת בין היתר על רקע העובדה כי המשיבים יכולים לנסות ולממש את פסקי הדין שניתנו לטובתם בארצות-הברית או במדינות אחרות.
לפסק הדין בעניין היועמ"ש נגד ALAN B STEEN
למדור: סדר דין אזרחי וראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.