חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

העליון: כללים לפרשנות עבירת ההסתה לאלימות וטרור

מאת: יעל גורליק, עו"ד | תאריך פרסום : 26/12/2011 11:48:00 | גרסת הדפסה

לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' בן חורין ואח'

בפסק דין עקרוני, קבע ביהמ"ש העליון את הכללים לפירוש עבירת ההסתה לאלימות וטרור, זאת בעקבות פסיקות סותרות שניתנו לגבי שני נאשמים בעבירת ההסתה בגין מקרה דומה- כשהאחד הורשע ואילו השני זוכה.

בערב חג הפורים של שנת 2003 התראיינו שני אנשים לחדשות ערוץ 10, בהקשר לטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערכת המכפלה בבוקר חג הפורים של שנת 1994. בשני הראיונות שיבחו המרואיינים את גולדשטיין, ובין היתר נאמרו על ידם דברים כגון: "ברוך גולדשטיין היה שם דבר וסמל. הוא הקדים תרופה למכה"; "אנחנו לא מגדירים את יגאל עמיר כרוצח. אנחנו מגדירים את יצחק רבין כרוצח"; "ברוך גולדשטיין, ברוך גולדשטיין, אין כמוך בעולם..." וכיו"ב. אולם, בעוד שאחד המרואיינים הורשע ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 ש"ח, חברו זוכה, כשערעורים שהוגשו בעניינם נדחו.

נוכח פסיקות אלה, הוגשו לביהמ"ש העליון שתי בקשות רשות ערעור, האחת הוגשה ע"י המדינה, לביטול זיכויו של אחד הנאשמים, ואילו בשנייה ביקש הנאשם שהורשע- לזכותו. שני הצדדים העלו טענה משותפת בדבר הצורך לדון בשאלת הפרשנות הראויה לעבירת ההסתה לאלימות וטרור, ולפיכך דן ביהמ"ש בבקשותיהם במאוחד.

השופט הנדל קבע, כי למרות שברמה הקונקרטית אין להתערב בתוצאות אליהן הגיעו בתי המשפט, ולהותיר את ההרשעה והזיכוי על כנן, בין היתר נוכח חלוף הזמן, הרי שיש צורך לדון בשאלת הפרשנות הראויה לעבירת ההסתה ברמה העקרונית, ולקבוע כללים ברורים בנושא.

נקבע, כי הגבלת חופש הביטוי בעבירת ההסתה נובע מהשאיפה והצורך למנוע אלימות, ומתוך ההבנה כי לעיתים הקשר בין אמירה כלשהי לביצוע מעשה אלים, הינו הדוק ביותר.

עם זאת נקבע, כי הגבלת חופש הביטוי תיעשה רק כאשר פרסום האמירה עלול להביא לאפשרות ממשית  של ביצוע מעשה אלימות או טרור. לפיכך, פסק השופט, כי בבוא ביהמ"ש לפרש את הסעיף עליו לבחון את הדברים שנאמרו כמו גם את הנסיבות בהן נאמרו כמכלול, ומבלי 'לפרק' את הקשר בין מיהות המפרסם והאווירה השוררת בציבור, כשלצידם שיקולים נוספים ובהם- סוג האלימות, היקף הקבוצה החשופה לה, היקף הפרסום וקהל היעד, הקשר הפרסום, המדיה בו פורסם, וכיו"ב.

"יש לשאול, בין היתר- מי אמר, מה נאמר, היכן נאמר, באיזה אופן נאמר, למי נאמר ובאיזו מסגרת נאמר. נכון יהא לתת את הדעת למהות הפרסום ואופיו: קריאה, דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה או הזדהות. זו מצוות המחוקק- 'תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם", כתב השופט והוסיף, כי העבירה אינה מחייבת מימוש המעשה הספציפי אליו קרא המסית, ודי בכך שיוביל למעשה אלימות כלשהו, וכי יש לקחת בחשבון כי בין קהל היעד, יהיו גם אנשים שאינם בהכרח סבירים או נורמטיביים.

לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' בן חורין ואח'

למדור: פלילי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
כתבות נוספות בתחום פלילי
700 גרם קנאביס, יותר מ-40 עסקאות סחר ועונש של עבודות שירות
עו"ד רומן קוגן, [אילוסטרציה חיצונית: alphababy,123RF]

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ