בית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב על הרשעתו וגזר דינו. "עצב עמוק יורד על מדינת ישראל משנקבע כי מי שהיה שר בממשלה, סגן ראש הממשלה ונשיא המדינה ביצע מעשים כאלה. מחזה קשה ביותר הוא לראות את מי ששימש לסמל ממלכתי במדינה נכנס לבית הכלא" נכתב בפסק הדין.
ביום 30.12.2010 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו פה אחד את נשיא המדינה לשעבר משה קצב, בשתי עבירות של אינוס, בשתי עבירות של מעשה מגונה, שאחת מהן תוך שימוש בכוח, בשתי עבירות של הטרדה מינית ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט, וביום 22.3.2011 גזר עליו בדעת רוב שבע שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים למתלוננות.
על פסק דין זה, הגיש קצב ערעור לבית המשפט העליון, בו העלה טענות הן כנגד ההרשעה והן כנגד העונש.
השופטים ארבל, ג'ובראן ונאור דחו פה אחד את הערעור. לעניין ההרשעה, קבעה השופטת נאור כי יש לדחות את טענות המערער בעניין אמינותה של המתלוננת א' ממשרד התיירות וכן את טענות ההגנה החלופיות, וזאת לאחר שנקבע כי עדותה של א' נמצאה מהימנה, ואילו עדות המערער נמצאה בלתי מהימנה, וכי חומר הראיות אינו מעלה ספק סביר בשאלת הוכחת יסודות העבירות, ולא הוכחה כל טענת אליבי מוצקה או טענת אי היתכנות מוצקה.
השופטת ארבל קבעה כי הוכח דפוס פעולה של המערער, וכי עדויותיהן של עובדות נוספות (בגין מעשים שהתיישנו) מהוות עדויות בדבר מעשים דומים המחזקות את הוכחת הכוונה הפלילית שעמדה מאחורי חלק מהמעשים בגינם הואשם המערער.
השופט ג'ובראן דחה את טענת ההגנה מן הצדק שהעלה המערער. "מסכימים אנו, כי בפרשה זו חצה העיסוק התקשורתי כל גבול ובהחלט יש להצר על כך. כולנו תקווה, כי עוול תקשורתי קשה כזה, כמו שחוו המערער ומשפחתו, יחלוף מן העולם ולא ישוב עוד" כתב השופט, ואף ציין כי התייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה בתקשורת לפרשה מהווה תקלה קשה ומצערת, אך פסק כי אין בכך כדי להביא לביטול כתב האישום.
"המערער כיהן במשרה ציבורית ראשונה במעלתה - נשיא מדינת ישראל. הוא היה האזרח מספר אחת של מדינתנו. מעצם מעמדו ותפקידו, היה צריך להיות ברור ומובן לו, כי הוא עומד באור הזרקורים של התקשורת ובאור הזרקורים של העם כולו. תהילתו כנשיא המדינה היא ששימשה נגדו כ"חרב פיפיות" והיא זו שהעצימה את פרסום הפרשה מעבר לפרסום רגיל" כתב השופט.
לעניין העונש, נקבע כי אין ספק כי מאז פרוץ הפרשה, נהרסו חייו האישיים והמקצועיים של המערער, שנפל "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", אולם יש לזכור כי מדובר במעשים חמורים ביותר, הראויים לכל גנאי, ולענישה משמעותית ומרתיעה, כאשר המערער הוסיף וחטא כאשר שיבש הליכי משפט בהיותו נשיא המדינה, ואף לא הביע כל חרטה על מעשיו.
לפיכך נקבע, כי אין מקום להתערב בגזר דינו של בימ"ש קמא. "תם ונשלם" חתם ביהמ"ש את פסק דינו.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.