אחד נגד 110: בעל דירה שלא חתם לא יעכב פינוי-בינוי

הדייר היחיד מבין 111 שמסרב לחתום טען כי ההסכם מקפח אותו. שופט העליון יחיאל כשר קבע שמאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת יתר בעלי הדירות

בית המשפט העליון דחה לאחרונה בקשת בעל דירה בחיפה לעכב ביצוע פסק דין המחייבו לחתום על הסכם פינוי-בינוי במתחם מגוריו – ולמעשה להתניע את הפרויקט – בשל ערעור שהגיש. מדובר ביחיד מבין 111 בעלי דירות שעדיין מסרב לחתום. השופט יחיאל כשר קבע שמאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת תומכי המיזם.

מדובר במתחם פינוי-בינוי ברחוב שלמה המלך שבחיפה, הכולל 10 בניינים שבתוכם 111 דירות. חברת "אזורים" פעלה לאורך השנים לקידום הפרויקט בדרך של "בינוי-פינוי" – כלומר מעבר ישיר של בעלי הדירות מדירתם הישנה לזו החדשה, ללא צורך במגורי ביניים. התכנית היא להכפיל בכ-5.5 את כמות הדירות הקיימות, ל-616.

110 מתוך 111 בעלי הדירות חתמו זה מכבר על הסכם הפינוי-בינוי. המבקש, המחזיק בדירת 38 מ"ר, הוא היחיד שעדיין מסרב לחתום. בפברואר האחרון קבע המחוזי, במסגרת תביעה שהוגשו נגדו, כי עליו לחתום על ההסכם ונספחיו שאחרת ייחשב ל"דייר סרבן" – ואז עורך דין מטעם בעלי הדירות יהיה מוסמך לחתום במקומו.

בשלב זה הגיש הדייר ערעור לעליון - בין היתר בטענה שזכאי לתמורה גבוהה יותר במסגרת הפרויקט - אליו צירף בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. הוא טען במסגרתה שחתימתו על ההסכם, בין אם בעצמו או באמצעות עורך דין, תיצור מצב בלתי הפיך שיסכל את ערעורו מעיקרו, כך שמוצדק להמתין לעת עתה עם העבודות.

"מחכים שנים למימוש הפרויקט"

אבל השופט כשר קבע שדין הבקשה להידחות, וזאת אף ללא תגובת תומכי המיזם. מסקנתו: "מאזן הנוחות" – אחד מבין שני השיקולים הרלוונטיים לבחינת בקשה לסעד זמני, לצד סיכויי הערעור – נוטה במובהק לטובת יתר בעלי הדירות.

השופט חידד, לעניין זה, שקבלת הבקשה "תפגע ב-110 בעלי הדירות המחכים למימוש פרויקט זה למעלה מחמש שנים. מדובר בדיירים המתגוררים בבניינים ישנים ורעועים, הנטולים מיגון, ואשר חתמו על ההסכם, לאורך תקופה שתחילתה עוד משנת 2014, בציפייה לשיפור דרמטי בתנאי מגוריהם". הובהר ש"כל עיכוב נוסף בהתנעת הפרויקט - פירושו המשך שהייתם של 110 משפחות בדירות ישנות, ודחיית המועד שבו יוכלו לעבור ישירות לדירותיהן החדשות".

בתוך כך דחה השופט את טענת המבקש כי חתימתו על הסכם הפינוי-בינוי תיצור מצב בלתי הפיך, באופן המצדיק, כביכול, להמתין עם הוצאתו לפועל של הפרויקט; זאת מהנימוק שאף אם ערעורו יתקבל בסופו של יום, הרי שניתן יהיה לתקן את ההסכם בהתאם, וזאת גם לאחר שנחתם. ומה אם מסיבה כזו או אחרת לא ניתן יהיה להעניק לדייר, תחת ההנחה שערעורו יתקבל, דירת תמורה גדולה יותר? ובכן לדברי השופט, ניתן יהיה במצב הזה לפצותו כספית בגין הנזק שייגרם לו.

כך או כך, סיכם השופט, יוצא שחיוב המבקש לחתום אינו מציב אותו בפני דרך ללא מוצא, אלא קיים סל פתרונות שניתן יהיה להשתמש בו לעת מצוא – כאשר במצב שנוצר, קיימת עדיפות ברורה לקידום המיזם לרווחת כלל בעלי הדירות. התוצאה: דחיית הבקשה (ללא חיוב בהוצאות, משלא התבקשה תגובה).

• ב"כ המבקש: עו"ד יעל פייביש

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.