בימ"ש השלום בפתח תקווה קיבל את תביעתו של המועדון נגד העירייה, בה טען כי לא שילמה לו על מנויים שקיבלה וקיזזה מאות אלפי שקלים עבור דמי שימוש באצטדיון "האורווה".
מכבי תבעה את העירייה וטענה כי במשך שנים קיבלה לידיה מנויים למשחקי קבוצת הבוגרים שחולקו לילדי העיר.
לטענתה, העירייה חייבת לה כ-97,000 שקל בגין מנויים לעונת 2010 ו-200,000 שקל על מנויים לעונת 2011.
לייעוץ בענייני חוזים:
עו"ד דיני חוזים ומסחר
מנהלי מכבי העידו כי לא קיבלו מהעירייה שום הודעה בדבר כוונה להחזיר לה מנויים, ואלה נשארו בידיה.
בנוסף, התובעת טענה כי בשנים 2009-2011, העירייה קיזזה באופן לא חוקי יותר מ-615,000 שקל מתוך סכומי ההקצבות המגיעים למועדון.
מנגד, העירייה טענה שרכישת המנויים לא הייתה מחייבת מצדה אלא נעשתה כדי לסייע לתובעת.
ביחס לעונת 2010 טענה העירייה כי בשנה זו נמכרו מנויים בסך 202,700 שקל שהועברו לתובעת, ומעבר לכך היא אינה חייבת לה תשלום נוסף.
בנוגע ל-2011 נטעם כי העיריה החליטה להפסיק את רכישת הכרטיסים בעקבות חקירה של משרד הפנים, שבעקבותיה הוחלט שלא לאשר את התקציב ביחס לעונה זו. לדבריה, התובעת ידעה שרכישת הכרטיסים כפופה לאישור תקציבי.
לאור זאת לטענת העירייה היא הודיעה לראשי הקבוצה שלא תרכוש מנויים, והתובעת מוזמנת לקחתם בחזרה. התובעת, לעומת זאת, הכחישה שהעירייה פנתה אליה.
בנוגע לקיזוז העירייה טענה, בין היתר, כי סכומים אלה קוזזו בגין "דמי שימוש" באיצטדיון האורווה (שנהרס ב-2010), המתייחסים למספר שנים קודמות.
לא הודיעה ולא הסבירה
ביחס לעונת 2010, השופטת ליאת הר ציון קיבלה את גרסת התובעת שלפיה העירייה לא החזירה את הכרטיסים ולא פנתה אל התובעת ביחס לכך.
לגבי עונת 2011, מאחר שהתובעים ידעו כי האישור כפוף לאישור תקציבי (שבוטל), אין לאכוף את ההסכם ולחייב את העירייה ב-200,000 שקל, אלא יש לבטל את ההתקשרות, וכפועל יוצא על העירייה להחזיר למכבי את שווי הכרטיסים בערכים ריאליים – 850 מנויים בסך של 50 שקלים למנוי, ובסך הכל 42,500 שקל.
מכאן ניגשה השופטת לטענות הקיזוז והכריעה לטובת התביעה. העיריה לא פנתה אל מכבי פתח תקווה בדרישה לדמי שימוש בזמן אמת ולא הודיעה כדין על כוונתה לקזז את אותם מדמי התמיכות הניתנים.
כשהחליטה לעשות זאת בדיעבד, היא עשתה זאת חד-צדדית ואין לקבל זאת, וגם לא ניתן לקזז סתם כך מבלי לפרט ולהציג נתונים מדויקים, העירה השופטת. פעולת העירייה התבססה על נוהל תמיכות בקבוצות, שפורסם בשנת 2006, ולא הובהר מדוע רק אחרי מספר שנים העיריה החלטה לבצע קיזוז רטרואקטיבי.
לפיכך, בסיכומו של דבר התביעה התקבלה, ונקבע כי העירייה תשלם לתובעת כ-670,000 שקל בגין טענת הקיזוז וכ-155,000 שקל על המנויים, וכן שכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד ד. רד, עו"ד ניסים אזולאי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יחזקאל ריינהרץ
* עו"ד גיל שאשא עוסק בדיני חוזים ובמשפט אזרחי-מסחרי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין