העוקץ נחשף בביה"ד: מעסיקה נתבעה לשלם פיצויי פיטורים לעובד שלא העסיקה

עובד חברה הגיש תביעה נגד חברה בטענה שפוטר ללא פיצויים. בסופו של הליך משפטי, הוא דווקא חויב להחזיר יותר מ-100 אלף שקל, לאחר שהוכח כי בכלל לא עבד בחברה.

בית הדין לעבודה בתל-אביב הכריע לאחרונה בתביעות הדדיות שהגישו עובד ומעסיקתו – חברת התחזוקה והגינון "תולי אחזקות" – לאחר שהאחרונה סירבה לשלם לו פיצויי פיטורים בטענה שמעולם לא העסיקה אותו.

השופטת דגית ויסמן דחתה את תביעת העובד לאחר שמצאה כי בסיועו של עובד ותיק בחברה – שדיווח עבורו על שעות עבודה –  הוא הצליח למשוך כספי משכורת אף שלא נקלט רשמית לעבודה.

העובד טען כי במשך שנה ושמונה חודשים הוא ביצע במרכז האקדמי "רופין" עבודות גינון מטעמה של החברה, עד שבדצמבר 2013 פוטר במפתיע, מבלי ששולמו לו פיצויים.  

בתביעה שהגיש באמצעות עוה"ד תמים אבו פנה, הוא דרש שהחברה תשלם לו את מה שמגיע לו על פי חוק עקב הפיטורים. לתביעתו צורפו תלושי שכר ומכתב פיטורים.

אלא שהחברה הכחישה שהעסיקה את התובע. באמצעות עוה"ד צבי גיל פינס ממשרד עוה"ד קובי פינגרהוט היא הגישה תביעה נגדית בה ביקשה לחייב את התובע ואת ראש הצוות שלכאורה עבד תחתיו, להשיב לה את מלוא הסכומים ששולמו לו כשכר עבודה. לטענתה, מדובר בהעסקה פיקטיבית שנעשתה ללא ידיעתה וביוזמתם של השניים, במטרה לחלוב ממנה כספים שלא כדין.

החברה סיפרה כי ראש הצוות דיווח על שעות עבודה עבור התובע כאילו עבד עבורה, והשניים שלשלו לכיסם את המשכורות ששולמו לתובע.

להוכחת דבריה, היא הציגה תמלילי שיחות שהתנהלו בזמנו בין מנכ"ל החברה לבין מזכירה מהנהלת חשבונות שדיווחה לו על העניין והפצירה בו שלא יספר על כך לראש הצוות מחשש שיפגע בה ובמשפחתה.

לא הפקיד בבנק

אף שהעובד החזיק בתלושי שכר ובמכתב פיטורים, השופטת ויסמן לא שוכנעה שהחברה אכן העסיקה אותו. בין היתר, השופטת ציינה כי העובד מסר גרסאות סותרות בנוגע לתנאי העסקתו, היקף המשרה שלו והעבודה שביצע לכאורה, ואף לא ידע לספר דבר על הנסיבות בהן פוטר.

אם לא די בכך, דוחות הנוכחות שלו ותלושי השכר שקיבל לא עלו בקנה אחד עם הגרסה שמסר בפני השופטת. מה גם, שבשונה מעובדים אחרים הוא נהג לפדות את ההמחאות שקיבל אצל חלפני כספים במקום להפקיד אותם לחשבון בנק.

שתיים מההמחאות אמנם הופקדו לחשבונו של ראש הצוות, אולם הדבר הגביר את חשדה של השופטת כי השניים שלשלו לכיסם כספים במרמה, ולא כי מדובר בשכר ששולם עבור עבודה שבוצעה בפועל.

לעומת זאת, הגרסה שמסר מנכ"ל החברה בנוגע לנסיבות שבהן גילה על אודות ההעסקה הפיקטיבית הייתה אמינה בעיני השופטת.

באשר למכתב הפיטורים, המנכ"ל העיד כי לאחר שגילה על התרמית הסכים לחתום עליו משום שרצה לסיים ברוח טובה את יחסי העבודה עם ראש הצוות, שהיה עובד ותיק, ובני משפחתו עבדו בחברה. עמדה זו התקבלה על ידי השופטת, שקבעה כי עצם קיומו של המכתב אינו מעיד על יחסי עבודה בין החברה לבין התובע.

לאור דברים אלו, תביעתה הנגדית של החברה התקבלה כמעט במלואה. השופטת ויסמן הורתה לעובד ולראש הצוות לשלם לה 109,392 שקלים – סכום הכספים שהוכח כי שולמו לעובד בתלושי השכר שהציג. בנוסף, השניים ישאו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקלים.

לקריאת פסק הדין המלא סע"ש 27826-09-14

• ב"כ העובד וראש הצוות: עו"ד תמים אבו פנה 
• ב"כ החברה: עו"ד צבי גיל פינס ממשרד עורכי הדין קובי פינגרהוט

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.