העדים לא ידעו שאישרו צוואה – המחוזי ביטל אותה

צוואת האח סכסכה בין שתי אחיותיו: בעוד שאחת זכתה בכל רכושו, השנייה נושלה לחלוטין. לאחר שבית המשפט למשפחה הורה על קיום הצוואה, האחות המנושלת ערערה למחוזי, וניצחה.

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל באחרונה ערעור שהוגש על צו לקיום צוואה בפני עדים שהוציא בית המשפט למשפחה. שופטי הערעור קבעו כי ניכר שהעדים לא הבינו על מה הם חותמים, והדרישה שידעו מה אומרת הצוואה היא דרישה מהותית שבלעדיה – אין תוקף לצוואה.  

האח, שמעולם לא הקים משפחה, נפטר לפני כשלוש שנים. ב-2009 הוא ערך צוואה בעזרתו של חבר קרוב שחתם עליה כעד. לאחר זמן מה, הוא ביקש משני אנשים נוספים שיחתמו על הצוואה – וכך היה.

לאחר שהלך לעולמו, שתי אחיותיו גילו שצוואתו מורה כי כל רכושו – כולל משק חקלאי שירש מאמם – יועבר רק לאחת מהן.

מאחר שהאחות המנושלת התנגדה לקיום הצוואה, בית המשפט למשפחה בפתח תקווה נדרש להכריע האם מדובר בצוואה כשרה לנוכח טענתה כי הצוואה פסולה משום ששניים מתוך שלושת העדים שחתמו על הצוואה לא ידעו שמדובר בצוואה אלא חשבו שמדובר במסמך המאשר את שפיותו של אחיה לצורך ענייני המשק.

בספטמבר שנה שעברה בית המשפט למשפחה דחה את ההתנגדות לאחר שקבע כי לנוכח העובדה שכותרת המסמך הייתה "צוואה" סביר להניח שהעדים ידעו על מה הם חותמים.

אך האחות המנושלת לא ויתרה וערערה לבית המשפט המחוזי בטענה כי בית המשפט למשפחה התעלם לחלוטין מעדויות חותכות, כמו שיחות מוקלטות שבהן העדים הודו כי לא ידעו שמדובר בצוואה.

לשיטתה, העובדה שהעדים לא ידעו שזו צוואת אחיה מנוגדת להוראות חוק הירושה המחייבות שעדים לצוואה יבינו את מהותה.

מנגד, האחות היורשת עמדה על כך שהצוואה תקפה, וסמכה את טענותיה על קביעת בית המשפט למשפחה.

עד אחד זה לא מספיק

אולם השופטות מיכל ברנט (אב"ד) וחנה קיציס, והשופט צבי ויצמן קיבלו את הערעור לאחר ששוכנעו כי הצוואה לא נערכה בהתאם להוראות חוק הירושה.

השופטים ציינו כי ישנם תנאים לעריכת צוואה בפני עדים, ביניהם שבעל הצוואה יצהיר בפני שני עדים שזו צוואתו, יחתום עליה בנוכחותם ולאחר מכן תבוא חתימתם כאישור על הצהרתו. השופטים הבהירו כי תנאים אלה נחשבים למרכיבי היסוד של צוואה שנערכת בפני עדים – ולא באמצעות עורך דין – ובהיעדר אחד מהם אין תוקף לצוואה, גם אם היא משקפת את רצון המת.

"יש לזכור כי הדרישה בכל הנוגע להצהרת המצווה ואישור העדים באות להפנות את תשומת לב העדים שעליהם לוודא ולדעת במעמד החתימה על הצוואה, שהמצווה מבין היטב שזו צוואתו ורוצה בה, וזאת כחלק מרצינות המעמד וחשיבות המסמך", כתבו.

במקרה הנוכחי, השופטים השתכנעו לנוכח הראיות כי העדים לא ידעו על מה הם חותמים, מה שאומר כי לצוואה היה עד אחד כשר – אותו חבר שעזר למנוח לערוך אותה.

משכך, התנגדותה של המערערת התקבלה והשופטים ביטלו את פסק הדין שניתן בבית המשפט למשפחה. האחות היורשת חויבה לפיכך לשאת בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין