אדם שעמד לרכוש דירה מחמישה אחים שירשו אותה גילה לאחר שביצע בה שיפוץ כי יש בה חריגות בנייה. בית המשפט קבע שהאחים התנהלו בחוסר תום לב והפרו את ההסכם.
השופט אבישי רובס קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם נגד אחים שביקשו למכור לו דירה בחיפה לפני 5 שנים. בין הצדדים התנהל משא ומתן קצר שבסיומו החליט התובע לרכוש את הדירה. העסקה הותנתה בכך שיינתן צו ירושה והדירה תירשם על שם האחים. בינתיים, התובע השקיע בשיפוץ מסיבי של הנכס ורק לאחר שנכנס לגור בו גילה חריגות בנייה משמעותיות. בית המשפט קבע שהאחים הסתירו את החריגות.
התובע, איש קבע נשוי ואב לשלושה, סיפר כי ביקש לרכוש דירה באזור נשר בחיפה. ביוני 2015 הציג לו מתווך דירה שמצאה חן בעיניו. מספר ימים לאחר מכן הוא נפגש עם הנתבע, שהציג עצמו כנציג היורשים, ואמר לו כי הוא מעוניין לקנות את הדירה ולעבור אליה בקרוב שכן הסכם השכירות בדירה בה הוא גר עם משפחתו עומד להסתיים. עוד הוא הבהיר כי ברצונו לערוך שיפוץ נרחב בנכס.
הנתבע השיב לו כי אין מניעה למכור את הדירה, למעט הליך טכני-פרוצדורלי של העברת הזכויות הרשומות על שם היורשים, לאחר קבלת צו ירושה. הוא הסכים לעסקה וסוכם כי מחיר הדירה יעמוד על 1,465,000 שקל. באותו מעמד נחתם ביניהם מסמך ראשוני שפירט את התנאים שסוכמו.
כשבוע וחצי לאחר מכן הם נפגשו פעם נוספת וחתמו על ״זיכרון דברים״ המתמצת את ההסכמות. הוא שילם במעמד זה 50,000 שקל על חשבון התמורה.
מספר שבועות לאחר מכן הוא החל בשיפוץ הדירה. לדבריו, במהלך השיפוצים נהגו הנתבעים להגיע מעת לעת לדירה ושיבחו את העבודות.
רק בינואר 2016, מספר חודשים לאחר שנכנס לגור בנכס, הוא גילה שהיורשים הסתירו ממנו שבדירה קיימות חריגות בנייה רבות ומשמעותיות, שאינן ניתנות להסדרה. עוד התברר לו שבשל החריגות לא ניתן לרשום את הזכויות בדירה על שם הנתבעים ולאחר מכן על שמו.
בנסיבות אלה הוא ביטל את ההסכם ועזב את הדירה. התובע דרש פיצוי על השקעתו בשיפוץ הדירה, סך של 235,879 שקל ועל נזקים נוספים שנגרמו לו.
הנתבעים טענו שלא ידעו שהתובע מתכנן שיפוץ מסיבי ורק בדיעבד גילו שהוא החליף ארונות מטבח וזרק מזגנים תקינים. הם הוסיפו כי רק באוקטובר 2015, לאחר שניתן צו ירושה, גילו שיש בדירה חריגות.
מיהרו וחיפפו
הצדדים מיהרו, ״חיפפו״ ונפגעו, כתב השופט אבישי רובס מבית משפט השלום בחיפה. הוא קבע כי מהעדויות עולה שהנתבעים היו מודעים להיקף העבודות שביצע התובע בדירה והסכימו לכך.
עוד הוא קבע כי הנתבעים ידעו היטב כי בדירה יש חריגות בנייה, לרבות צו הריסה לפרגולה, אך לא גילו לתובע דבר על כך טרם ההתקשרות. ״מדובר בעובדות מהותיות שאי גילויין עולה כדי חוסר תום לב והפרה יסודית של זיכרון הדברים״, כתב.
לדבריו, מהראיות עולה כי רק בעיצומו של השיפוץ בחרו הנתבעים לגלות לתובע בחצי פה כי התנהלו הליכים משפטיים בנוגע לדירה, תוך שהם מנסים להקטין מחשיבות הדברים.
מנגד, לא ניתן להתעלם מאדישותו של התובע שגם כאשר ידע כי התנהל הליך משפטי נגד אביהם של הנתבעים בקשר לבנייה שבוצעה בדירה, לא בדק את העניין. לפיכך ייחס השופט לתובע אשם תורם של 25%.
בסופו של דבר חויבו הנתבעים להשיב לתובע את הסכום ששילם להם ולפצות אותו על הסכום שהשקיע בשיפוץ ועל עוגמת הנפש.
בסך הכל הם חויבו ב-237,545 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 40,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד ארז הימן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין