נשיאת בית המשפט העליון פרסמה נוהל כלל ארצי לטיפול דחוף במקרים של פגיעה בקשר בין הורה לילד. זה צעד חשוב, אבל לשופטים תמיד היו את הכלים למיגור התופעה
אחת החוויות הכואבות והקשות ביותר בפירוק תא משפחתי היא המעבר ממאה אחוז זמן ילד להסדרי שהות עם הילדים שלך. בין אם ההורים הגיעו להסכמה על זמני השהות או שהם נקבעו עבורם בבית המשפט או בית הדין הרבני – מדובר באירוע מטלטל.
עובדה מצערת וידועה היא שלא פעם הופך הילד כלי משחק בידי מי מהוריו על מנת להשיג הישגים כלכליים בהליך המשפטי, או מטעמי נקמה ואגו שנפגע.
במסגרת המלחמה, אותו הורה פועל במודע או שלא במודע, באופן שפוגע בקשר בין הילד להורה השני באמצעות צמצום הסדרי השהות למינימום במקרה הטוב או הסתת הילד לניתוק קשר מוחלט עם ההורה האחר במקרה הרע.
לפני מספר שנים גובש בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב נוהל מיוחד בניסיון להילחם בניכור הורי, ומונה שופט מוקד לטיפול בה. אולם בבתי משפט אחרים לא גובש נוהל דומה, ותופעת ניתוק הקשר והניכור ההורי הלכה וגברה כשלרוב לא ניתן לה מענה.
בימים האחרונים פרסמה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, נוהל כלל ארצי לטיפול דחוף במקרים של פגיעה בקשר בין קטינים להורים.
מטרת הנוהל לקבוע סדרי עבודה אחידים לכלל בתי המשפט למשפחה אשר יבטיחו מענה ראשוני יעיל ומהיר לטיפול בבקשות שמהן עולה כי נפגע קשר בין הורה לילדו, וזאת באמצעות קביעת דיון מהיר בתוך 14 ימים מהגשת הבקשה.
לא רק ניכור הורי
הנוהל יחול למשל במקרים שבהם אחד ההורים החליט לעבור להתגורר במקום מרוחק והדבר מביא לפגיעה בזמני השהות או שאחד ההורים מסית את ילדו והוא מסרב לפגוש את ההורה השני. או למשל, אם שמחליטה שעם פירוק התא המשפחתי האב לא יפגוש את ילדיו יותר מפעם בשבוע או טוענת שילד לא אמור לישון אצל אביו כי הוא צעיר מדי.
הנוהל החדש אמור לטפל בכל מקרה בו יש חשש לפגיעה בקשר בין אחד ההורים לילדיו, ולא רק במקרים הקיצוניים של ניכור הורי.
לכן, אם אחד ההורים פועל לצמצום זמני השהות והקשר של ההורה האחר עם הילדים, מומלץ לפנות מיד לבית המשפט בבקשה לדיון דחוף ולא להמתין שהמצב יהפוך לקבוע שכן ככל שהתופעה תטופל מהר יותר כך גדל הסיכוי להתגבר עליה.
חשוב לציין כי במקרה של פניה כזו יש לבית המשפט שיקול דעת אם לראות דחיפות בבקשה ואם יש צורך בקיום דיון דחוף.
סוף לתופעה? תלוי בשופטים
למעשה, הנוהל החדש אינו מעניק לבית המשפט סמכויות חדשות שלא היו בידיו קודם. אך הוא מחייב אותו לקבוע במקרים דחופים דיון תוך 14 יום כדי לשמוע את הצדדים, לחקור, לבדוק ולהפעיל את סמכותו לצמצום הפגיעה.
גם אם בתי המשפט יפעלו על פי הנוהל ויזמנו דיון בתוך פרק הזמן הקבוע בו, עדיין נשאלת השאלה מה יעשה בית המשפט באותו דיון. האם יפעיל סמכויותיו למיגור התופעה, אלו סמכויות יפעיל, אם בכלל, והאם אכן יהיה שינוי מהמצב שקדם לנוהל בו כל שופט פעל כפי שיקול דעתו ותפיסתו.
ככל שבתי המשפט לא יפנימו את חומרת התופעה, יגנו אותה ויפעלו באחידות ובשיטתיות למיגורה באמצעות הסמכויות המסורות בידיהם, לא יהא בנוהל כדי להביא מזור לכאבם של בעלי הדין.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין