בימ"ש השלום הורה על הפסקת הליכים נגד נאשם בתקיפת אמו, מאחר שנמצא לא-כשיר לעמוד לדין. השופט הבהיר כי למרות המילה "הפסקה", מדובר רק בדחייה זמנית.
במשפט הישראלי קיימת הבחנה בין טענת אי שפיות, שפוטרת מאחריות פלילית בעת ביצוע העבירה, לבין טענה של אי כשירות לעמוד לדין, המתמקדת בכשירותו של הנאשם בזמן ניהול המשפט.
זקוקיים לסיוע בתחום הפלילי?
השאירו שאלה בפורום פלילי שלנו - ותקבלו מענה רציני ומעמיק
לאחרונה הגיע לבימ"ש השלום בתל אביב מקרה שבו גם המדינה וגם ההגנה סברו כי בזמן הנוכחי אין מקום לדון בשאלת מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירות, ויש למקד את המחלוקת בשאלת "הכשירות הדיונית", כלומר היכולת של הנאשם לעקוב וליטול חלק במשפט המתנהל נגדו.
השאלה עלתה לאחר שאדם הואשם בתקיפת אמו. בכתב האישום נטען כי בשני מקרים שונים בשנת 2014, האיש בעט באמו, חבט בה וגרם לנפיחות בשפתיה.
במסגרת הדיון על הארכת מעצרו, הורתה שופטת המעצרים על עריכת בדיקה פסיכיאטרית בתנאי אשפוז. בחוות הדעת צוין כי הנאשם מבטא מחשבות שווא של יחס ורדיפה. כמו כן, נקבע כי במצבו הנפשי הנוכחי הוא אינו מסוגל לעקוב אחר ההליכים המשפטיים, ולסייע לעורכת דינו בניהול משפטו. בנסיבות אלה, הפסיכיאטר המחוזי המליץ לביהמ"ש להורות על אשפוזו.
לנוכח חוות הדעת, הסנגורית שייצגה את הנאשם ביקשה מביהמ"ש לקבוע שהוא אינו כשיר דיונית, ולפיכך להורות על הפסקת ההליכים.
גם המדינה הסכימה שהנאשם לא מסוגל לעקוב אחר ההליך המתנהל, אולם לשיטתה, מאחר שלא נקבע כי הנאשם חולה במחלת נפש, הוא אינו עומד בתנאים להפסקת הליכים, ועל כן היא אינה יכולה להסכים לכך.
הגדרות גמישות
סגן הנשיא, השופט בני שגיא, החליט להורות על הפסקת ההליכים, והבהיר כי כאשר השאלה היא כשירותו הדיונית של הנאשם, ניתן להסתפק בהגדרות גמישות ורחבות יותר ל"מחלת נפש", וזאת בשונה מסיטואציה שבה נבחנת טענה לאי שפיות בזמן ביצוע העבירה (שעשויה להביא לסיום ההליכים נגד הנאשם).
השופט שטח כמה נימוקים: ראשית, הפגיעה האנושה בזכות להליך הוגן – לא ראוי לנהל הליכים פליליים נגד מי שאינו מסוגל, בשל מצבו הנפשי או השכלי, להתגונן כראוי כנגד ההאשמות המיוחסות לו, להעריך את חומרתן, להציג את גרסתו בצורה ברורה, ולתקשר עם עורך דין.
שנית, המשיך השופט, "הפסקת ההליכים", היא למעשה דחיית המשפט ולא סיומו, ולכן "דרישות הסף" יכולות להיות נמוכות יותר ולכלול גם מקרים שבהם נאשם נקלע למצב נפשי שאינו מאפשר לו לתקשר כראוי. השופט הסביר כי המבחן אינו תמיד האם האדם מוגדר כ"חולה נפש", אלא מהם התסמינים שמהם הוא סובל.
שלישית, הסביר השופט, מטעמי יעילות אין טעם לנהל בשלב זה "קרבות מומחים" בשאלת כשירותו של הנאשם, שהרי דיון זה ממילא יכול להפוך ללא-רלוונטי תוך מספר ימים או שבועות, אם יחול שיפור במצבו של הנאשם.
בסיכומו של דבר, השופט שגיא הורה על הפסקת ההליכים כאמור, והוציא צו לאשפוז הנאשם.
* עו"ד אביעד רייפר עוסק במשפט פלילי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין