האב ביקש לבטל תנאים בהסכם שלטענתו מקפחים אותו. האם ביקשה הגדלת מזונות לבן הקטין משום שהסדרי השהות עם האב צומצמו. בית המשפט לא מצא שום סיבה להתערב בהסכם למעט בנושא המשמורת שאכן השתנה משמעותית.
בית המשפט למשפחה בתל-אביב הכריע לאחרונה בתביעות הדדיות שהגישו בני זוג לשעבר. השופטת תמר סנונית פורר דחתה את תביעת האב לשינוי סעיפים מסוימים בהסכם גירושין שאושר לפני כשנתיים. היא הבהירה שההסכם נחתם אחרי גישור ארוך ולקח בחשבון את הפער המשמעותי בין האב – שפיתח קריירה מצליחה – לבין האם שהתמקדה בגידול הילדים. עם זאת, השופטת קיבלה את תביעת האם להגדלת מזונות, וקבעה כי השינוי שחל במשמורת הבן הקטין – שהייתה משותפת והועברה אליה – מצדיק התערבות.
ב-2016 חתמו ההורים על הסכם גירושין שגיבשו בהליך גישור. בהסכם שאושר בבית המשפט למשפחה נקבע בין היתר שהמשמורת על בנם בן ה-10 תהיה משותפת, זמני השהות יהיו שווים, והאב ישלם לידי האם מזונות כוללים של 2,000 שקל.
בנוסף קבע ההסכם חלוקת נכסים מדוקדקת. בהתחשב בכך שפערי ההשתכרות גבוהים והאב פיתח קריירה מוצלחת, הוסכם שישלם 2,000 שקל נוספים כל חודש עד שהילד יגיע לגיל 18 עבור "נכסי קריירה".
בשנה שעברה, בעקבות תביעה שהגיש האב, המשמורת על הילד הועברה לאם ונקבעו עמו זמני שהות מצומצמים של כ-6 שעות שבועיות בלבד. לאחר מכן בית המשפט נדרש להכריע בתביעתו לביטול סעיפים מסוימים בהסכם ובתביעה נגדית של האם להגדלת מזונות הילד בעקבות השינוי במשמורת.
האב ביקש לבטל את התשלומים החודשיים עבור נכסי הקריירה ותשלומים נוספים בהם חויב לטובת הילד. טענתו המרכזית הייתה שהאם הטעתה אותו והסתירה ממנו נכסים והוא יצא מקופח לאחר שאולץ להסכים לתנאיה.
האם טענה לעומת זאת כי מדובר בהסכם שהחיובים בו שלובים זה בזה ולא ניתן לבטל חלקים ספציפיים מתוכו. בנוסף נטען כי ההסכם גובש אחרי גישור ארוך, כששני הצדדים היו מיוצגים וערכו ויתורים.
איזון דק
השופטת תמר סנונית פורר קבעה כי טיעוני האב לא מצדיקים לשנות סעיפים מסוימים בהסכם כולל שגובש לאחר גישור, ושכלל בתוכו איזון דק בין החיובים השונים ויושם על ידי הצדדים. לקביעתה, ההסכם גובש בהתחשב בעובדה שהאב פיתח קריירה מצליחה בזמן שהאם התמקדה בגידול הילדים, כך שלא מדובר בהסכם חד-צדדי לטובתה.
בפסק הדין נכתב עוד כי "האיש לא הוכיח כי נדחק להסכים לדרישות האישה. וכיצד נדחק דווקא בסעיפים אלה ולא באחרים. להפך, הוכח כי האיש היה שותף מלא, לצד בא כוחו, בניהול המו"מ, הציב תנאים, עמד על קבלתם והביע עמדתו בנושאים השונים – כפי שעשתה גם האישה. הוכח כי הוויתורים שנעשו היו על דעתו ורצונו של האיש".
מלבד זאת, השופטת קבעה שהאב לא הוכיח את טענותיו להסתרת נכסים. היא ציינה כי בהסכם נקבע מנגנון שנועד לפתור מקרה שכזה באמצעות חלוקה לא שוויונית של נכס שהוסתר, אלא שהאב לא ביקש זאת ולא פירט אילו נכסים הוסתרו.
לעומת זאת, בסוגיית המשמורת והמזונות, אירע שינוי מהותי נוכח העובדה שכעת האם שוהה עם הילד רוב הזמן והנטל הכלכלי עליה כבד יותר. משכך, השופטת סברה כי יש מקום להגדלת המזונות ולאחר חישוב פערי ההשתכרות, יחס זמני השהות והוצאות הקטין, הגדילה את המזונות ל-3,429 שקל.
האב חויב בהוצאות משפט בסך 17,550 שקל.
עו"ד ליאת זך
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין