עובדת חברת "חגית ואלי השקעות" שהיתה אחראית מחלקת חלב, הרימה ארגז ומאז (2008) ועד היום סובלת ממגבלות וכאבים. השופט קבע כי המעסיקה יחד עם גורמים נוספים, התרשלה כשלא סיפקה הנחיות בטיחות.
בית משפט השלום בתל-אביב פסק כ-300,000 שקל פיצויים לעובדת שנפגעה כשהרימה ארגז כבד. השופט יובל גזית קבע כי החברה המעסיקה – חגית ואלי השקעות בע"מ – וכן החברה בעלת המקום שבו התרחשה התאונה, התרשלו בכך שלא סיפקו לתובעת סביבה בטוחה או הנחיות בטיחות.
התאונה התרחשה ב-2008. בעת התאונה התובעת היתה בת 33, והיתה אחראית מחלקת החלב אצל החברה. לטענתה, ביום התאונה היא סידרה סחורה בחדר קירור, כאשר בזמן שהרימה ארגז מסוים, חשה לפתע כאב חד בגבה. היא יידעה את הממונה עליה ופנתה למוקד רפואי. אחר כך היא הופנתה לבית חולים, שם אובחנו מגבלות בתנועת כיפוף הגב. עד היום, לדבריה, היא סובלת מכאבים וממגבלות בתנועה.
התביעה הוגשה נגד שלושה גורמים – בעלי השטח שבו אירעה התאונה, חברת כוח האדם שהעסיקה את התובעת והחברה שאצלה נשלחה לעבוד.
מנגד, שתי הנתבעות הראשונות הכחישו את עצם התרחשות התאונה וטענו כי התובעת לא סיפקה ראייה כלשהי הקושרת בין מצבה הרפואי לבין הרמת הארגז ביום התאונה.
לחלופין נטען כי בכל מקרה לתובעת ניתנה סביבת עבודה בטוחה וכן החברות העניקו לעובדיהן הדרכות, כך שאם הדבר קרה כפי שהתובעת טוענת, מדובר בבחירה בלתי צפויה של התובעת בלבד להרים את הארגז, כך שפגיעתה אירעה באשמתה הבלעדית.
לא היתה מודעות
בפתח הכרעתו השופט גזית קבע כי גרסת התובעת היתה אותנטית, והזכיר כי היא מגובה בתיעוד רפואי מאותה עת, ואף נתמכה בעדותו של הממונה עליה. "לא מצאתי לנכון לפקפק בדבריו של עד זה ולא מצאתי כי יש לו אינטרס אישי לסייע לתובעת עד כדי הסתבכות בעדות שקר בבית המשפט", כתב.
כמו כן, השופט ציין כי "נסיבות האירוע תואמות את סוג הנזק הנטען, ועדותה של התובעת בדבר נסיבות פגיעתה התיישבה גם עם תנאי המקום ונסיבות העניין. הגיון הדברים מלמד כי בהחלט אישה הנוטלת חלק בנשיאת משאות כבדים עלולה לספוג חבלה בגבה".
ברמה המשפטית, השופט קבע כי שתי החברות-הנתבעות התרשלות. בהקשר זה השופט האמין לשני עדים מטעם התובעת שסיפרו כי לא היתה מודעות לנושא של הדרכות בטיחות, בעוד שעדי הנתבעות לא סיפקו ראיות לסתור את הטענה. "אין לקבל את טענות הנתבעות כי התובעת פעלה בניגוד להנחיות, שכן הנחיות לא ניתנו", הוסיף השופט.
בכל הקשור לחלוקת האחריות, השופט קבע כי חברת כוח האדם תישא ב-10% מהפיצוי, מאחר שלא הוכח כי החברה הייתה מעורבת באתר מעבר למקובל ביחסים בין קבלן לחברות כוח אדם.
בתוך כך השופט אף החליט לייחס לתובעת 10% מן האשמה באירוע, כיוון שיכלה לבקש עזרה בהרמת הארגז.
בהמשך פסק הדין ניתח את השופט את נזקי התובעת, על סמך חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט שקבע כי לתובעת נותרו 32.5% אחוזי נכות בעקבות המקרה. בסיומו של ניתוח מפורט, השופט הורה לנתבעות 1-2 לפצות את התובעת ב-239,400 שקל, ואילו הנתבעת השלישית (חברת כח האדם) תשלם לתובעת 26,600 שקל. הנתבעות אף חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 62,000 שקל, בהתאם לאותה חלוקה.
- ב"כ התובעת: עו"ד בודיק
- ב"כ הנתבעות 1-2: עו"ד אורן גרבר
- ב"כ הנתבעת 3: לא צוין
עו"ד יוליה חזוט
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין