החברה הגישה את התביעה לאחר שלקוחותיה קיבלו מיילים ממנהל חברה מתחרה, שהאשים אותה בגניבת ציוד. ביהמ"ש קבע כי מדובר בהשערות לא מגובות שנחשבות להוצאת דיבה.
בית משפט השלום ברחובות פסק בחודש שעבר פיצויי לשון הרע של 150 אלף שקל לחברת הפיגומים "א.ד. מעוף". התביעה הוגשה נגד החברה המתחרה – "און טופ פתרונות לעבודה בגובה" – בעקבות שני מיילים מכפישים שנשלחו לשלושה מלקוחות "מעוף" לפני כשנתיים. סגנית הנשיאה אפרת פינק דחתה את טענת ההגנה כי מנהל החברה הביע את דעתו האישית בתמימות, וקבעה כי האשמות הגניבה החמורות שיוחסו לתובעת לא הוכחו כלל ועיקר.
בכתב התביעה שמעוף הגישה בספטמבר 2016, היא ציינה כי העסיקה בעבר את מנהלה של און טופ וכי בין השנים 2013-2014 הוא שימש כסגן מנהל החברה. לאחר שעזב אותה, הוא הקים את "און טופ" המתחרה ומנהל אותה מאז.
לדבריה של מעוף, הנתבע שלח שני מיילים שקריים לשלושה מלקוחותיה – שניים מהם לקוחות משותפים – בהם האשים אותה בארבעה מקרים של גניבת ציוד וכתב כי מאז ומעולם הנהיגה החברה "תרבות ארגונית של גניבות".
"מעוף" דרשה ששני הנתבעים – "און טופ" ומנהלה – יפרסמו הודעת התנצלות ויפצו אותה ב-280 אלף שקל – פיצויי הכפל המקסימאליים ללא הוכחת נזק לפי חוק לשון הרע. זאת, משום שלטענתה המיילים נשלחו מתוך כוונה לפגוע בשמה הטוב ובקשריה העסקיים.
מנגד, הנתבעים טענו בין היתר כי המטרה הייתה לחסל את תופעת הגניבות מהחברה שלהם, וכי המיילים נשלחו בתמימות ובמחשבה שהם משקפים את האמת.
מנהל החברה טען כי הקפיד לנקוט בלשון זהירה ואף השתדל לסייג את דבריו ולהבדיל בין עובדות לדעות. הוא אף הצביע על כך שנקט במילים כמו "כנראה" והבהיר שמדובר בדעתו האישית.
מכל מקום, הנתבעים הוסיפו כי מעוף המשיכה לעבוד עם שלושת הלקוחות שקיבלו את המיילים כך שלא נגרם לה כל נזק, בטח לא כזה שמצדיק פיצויי כפל.
פגיעה בעסקים
כבר בפתחו של פסק הדין סגנית הנשיאה פינק הבהירה כי תוכנם של המיילים נחשב ללשון הרע. "יש בהם כדי לעשות את מעוף מטרה לשנאה, לבוז וללעג, וכן לפגוע בעסקיה", כתבה.
מכאן, השופטת פנתה לבחון האם לנתבעים עומדות ההגנות הקבועות בחוק לשון הרע.
העדויות שהוצגו בתיק אמנם העלו כי בעבר עובדי התובעת אכן היו מעורבים במספר גניבות אולם הדבר לא שיכנע את השופטת שמונהגת אצלה "תרבות ארגונית" כזו.
יתרה מכך, הנתבעים לא הוכיחו שארבעת מעשי הגניבות שאליהם התייחסו המיילים אכן בוצעו על ידי מעוף.
השופטת הוסיפה והתייחסה לתוכן המיילים, וקבעה כי האמירות שנכתבו בהם היו "מרחיקות לכת". היא מצאה כי הנתבע לא נקט בלשון מסוייגת כפי שטען והפנתה לכך שבאחד המיילים הוא כתב שאין לו ספק כי מעוף אחראית לגניבות.
לנוכח ממצאים אלה השופטת קבעה כי במיילים נכתבו "אמירות מרחיקות לכת והאשמות חמורות" שלא הוכחו, ולכן הנתבעים לא פעלו בתום לב ואינם זכאים להגנה של "אמת דיברתי".
לגבי הפיצוי, השופטת פסקה לתובעת סכום של 150 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 18 אלף שקל, משום שהתרשמה כי בפועל לא נגרם לה נזק עקב שליחת המיילים. בנוסף, הנתבעים חויבו לפרסם הודעת התנצלות, ואם לא יעשו כן יהיה עליהם להוסיף 50 אלף שקל לסכום הפיצוי.
*עו"ד דניאל כהן עוסק בלשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין