- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
המטף נפל על ראש התלמידה- בית הספר והמועצה המקומית יפצו
לפסק הדין בעניין ש.ס. נ' מרכז החינוך העצמאי
תלמידה שקפצה על אחת מחברותיה במהלך ההפסקה, נפגעה ממטף כיבוי אש שהיה מותקן במסדרון. המטף נפל על ראשה ועל רגלה והיא נפצעה. למרות שהוכח שהמטף הותקן כראוי ובהתאם לתקן, קבע ביהמ"ש כי בית הספר והמועצה המקומית מודיעין עילית התרשלו. מדוע?
בהיותה תלמידת כיתה ח', יצאה התובעת עם חברותיה להפסקה ושיחקה עמן. במסגרת המשחק קפצה על כתפי אחת מחברותיה, ופגעה במטף כיבוי האש שהיה מותקן במסדרון. המטף השתחרר מהוו עליו היה תלוי ונפל על ראשה.
התובעת פונתה באמבולנס לבית חולים תל-השומר, ושם אובחן חתך בגולגולתה וכי בהן ימין שלה נקטעה. ניתוח שעברה להשתלת גדם לא צלח, והיא נותרה ללא בהן.
בתביעה שהגישה לבית משפט השלום בירושלים נגד מרכז החינוך העצמאי אשר ניהל את בית הספר באותה תקופה ונגד המועצה המקומית 'מודיעין עילית', שבתחומה ממוקם בית-הספר, היא ביקשה פיצוי על הנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמו לה.
בין היתר, טענה כי נאלצה לעבור טיפול פסיכולוגי, וכי הפגם בכף רגלה יגרום לה לאי-נעימות כשתלך למקווה.
לדברי הנתבעות, המטפים בבית הספר היו תלויים בהתאם לכל התקנים והדרישות של משרד החינוך, וכי מדי שנה נערכת בקרה שנתית למטפים.
חובת הזהירות של מורים שווה לזו של הורים
השופטת יעל ייטב קיבלה את התביעה בחלקה. נפסק, כי על בית הספר והמורים מוטלת חובת זהירות מוגברת, זהה לזו של הורה כלפי ילדו.
חובת זהירות זהה חלה גם על המועצה המקומית, כמי שאחראית על תקינות הציוד המותקן בבית הספר.
בהתחשב בכך שהמשחק במסדרונות לא נאסר, היה על בית הספר לנקוט אמצעי זהירות מוגברים, מעבר לאלו הקבועים בתקן, שכן ניתן בהחלט לצפות שתלמידים צעירים בשנים יתרוצצו ויקפצו במסדרונות, ותוך כדי יתקלו במטף.
נפסק, כי היה על הנתבעות לנקוט באמצעי זהירות מחמירים יותר מאלה שנקבעו בתקנים. זאת, כדי לוודא, כי גם אם הילדים נתקלים במטף הוא מחובר בצורה יציבה דיה.
עוד ניתן היה להשתמש באמצעי זהירות משלימים, כמו שלטי אזהרה ואזהרות בעל פה. משלא נקטו באמצעי זהירות מוגברים כאמור, קבעה השופטת כי הנתבעות התרשלו.
לפיכך נפסק, כי הנתבעות יפצו את התובעת ב- 53 אלף שקל, בגין עגמת הנפש שנגרמה לה, עזרת הזולת וההוצאות הרפואיות. כמו כן חויבו הנתבעות לשלם לה שכר טרחת עורך דין של כ- 12,500 אלף שקל (23.6% מהפיצוי).
עו"ד מנחם אברהם, העוסק בתחום הנזיקי מסביר כי "בית המשפט אבחן, כי בית הספר קיים את חובת הבטיחות בהתאם לתקן התקנת מטפים, כי המטפים היו תלויים כראוי, וכי הייתה השגחה מספקת במסדרונותיו."
"למרות זאת, קבע בית המשפט כי בית הספר והמועצה המקומית חייבים לנקוט בזהירות מוגברת באשר לפעילותם של ילדים בעת שהותם בבית הספר, במיוחד לאור גילם הצעיר ופגיעותם הגבוהה. זאת, כדי למנוע מקרים מצערים של פגיעה בילדים רכים בשנים".
- ב"כ התובעת: עו"ד יעל סווירי
- ב"כ הנתבעות: עו"ד מיכאל מגידיש
לפסק הדין בעניין ש.ס. נ' מרכז החינוך העצמאי
למדור: דיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
