בימ"ש השלום בתל אביב קיבל בשבוע שעבר את תביעתה של צעירה שנפצעה כשנפלה בעת החלקה על הקרח במרכז המפורסם שבמטולה.
התאונה אירעה בשנת 2014, כאשר התובעת – אז צעירה בת 24 – הגיעה עם חברים למתחם ההחלקה על הקרח. לה זו הייתה הפעם הראשונה שהיא מנסה להחליק על קרח. בתביעה שהגישה היא טענה כי עובד המרכז מסר לה מחליקיים פגומים שאחד מהם לא נסגר היטב על רגלה.
לגרסתה, כשפנתה והודיעה שהמחליק לא נסגר, העובד אמר שאפשר להחליק כך. על סמך דברי העובד, התובעת החלה להחליק, איבדה שיווי משקל נפלה על משטח הקרח ושברה את ידה. בסופה של תקופת ההחלמה נותרה לה נכות רפואית קבועה בשיעור של 9.75%.
התובעת טענה כי עובדי המרכז התרשלו הן בכך שמסרו לה מחליקיים פגומים וסכונים והן בכך שהעובד לא מנע את עלייתה למשטח לאחר שיידעה אותו על הפגם.
כתב ההגנה של הנתבעות – מרכז קנדה וחברת הביטוח הכשרה – כלל בעיקר הכחשות, ולחלופין טענה שהתאונה קרתה באשמת התובעת.
מידע מטעה
לאחר שהתרשם מן העדים ומחומר הראיות, השופט טל חבקין החליט לקבל את התביעה. ראשית, השופט הבהיר שגרסת התובעת הייתה עקבית מתחילת הדרך, ואף נתמכה בשתי עדויות של חבריה.
ליתר דיוק, השופט השתכנע ששניים מתוך מספר קליפסים שבאחד המחליקיים לא נסגרו. בעניין זה השופט הבהיר כי בין אם מדובר בפגם ובין אם לא, בכל מקרה תשובת העובד מהווה התרשלות.
בהקשר זה השופט הבהיר כי אמנם גרסת התובעת מעוררת תהיות, שכן לא ברור מדוע עובד דלפק ישיב שאין מניעה להחליק כשאחד המחליקיים לא סגור היטב. השופט אף קיבל את עדות העובד שהכחיש את גרסת התובעת, אלא שהדבר לא שינה את ההכרעה, וזאת משום שהוכח כי באותו יום היה בדלפק ההשאלה עובד נוסף.
"משלא הציגה הנתבעת את רשימת הנוכחות שבחזקתה ובידיעתה הבלעדית, יש להסיק שאדם נוסף עבד בדלפק לצד מר קניטר, אדם שזהותו ידועה לה. הנתבעת לא זימנה אדם זה לעדות, והדבר פועל לחובתה ומחזק את גרסת התביעה במישור הראייתי", ציין השופט.
בהמשך פסק הדין השופט הוסיף כי "התובעת, שזו הפעם הראשונה שהחליקה על קרח ואין לה ידע או ניסיון קודם, הייתה רשאית להסתמך על דבריו של בעל תפקיד האמון על סיוע בתפעול המחליקיים ומתן מענה לבעיות בטיחותיות הקשורות בהן. משהוכח שהלה מסר לתובעת מידע מטעה שהסתמכה עליו – כפי טענתה – הרי שהתרשל בהתנהגותו.
עם זאת, השופט החליט לזקוף לחובת התובעת אשם תורם בשיעור של 40%, מאחר שלא נזהרה במהלך ההחלקה עצמה אף על פי שצפתה את הסיכון וחשה בו.
לאחר מכן השופט ניתח את הנזקים השונים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתאונה, ובהם כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות והוצאות רפואיות, והעריך אותם בסך של 231,500 שקל.
בניכוי אשמתה של התובעת, נפסק כי הנתבעות ישלמו לה פיצוי בסך 139,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובעת: עוה"ד האזרחי, שוויצר וטולדנו
- ב"כ הנתבעות: עו"ד שי ירון
עו"ד נתן קמינסקי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין