היועמ"ש התנגד להכיר בבנות זוג כאימהות לשתי בנותיהן הגדולות מבלי שיתקבל תסקיר של השירות למען הילד. השופט: דרישה אוטומטית שאינה במקומה
בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר לאחרונה צווי הורות פסיקתיים שהוציא בית המשפט למשפחה והכירו בבנות זוג כאימהות לשתי בנות מיום הלידה, ללא תסקיר של השירות למען הילד. בכך, נדחה ערעור של היועץ המשפטי לממשלה, שדרש לערוך להן תסקיר רק משום שהגישו את הבקשה להוצאת הצווים שש שנים אחרי שהילדות נולדו.
בנות הזוג חיות יחד מ-2010. בשנים 2012-2013 הן הביאו לעולם שתי בנות מאותה תרומת זרע, כשכל אחת מהן ילדה בת אחרת. ב-2019 אחת מהן ילדה שוב – בן. כחודש לאחר לידתו הן הגישו בקשה לקבל צווי הורות פסיקתיים שיכירו בהן כאימהות של שלושת הילדים.
היועץ המשפטי לממשלה דווקא הסכים להוציא לנשים צו הורות לילד ללא תסקיר, מכיוון שאת הבקשה ביחס אליו הן הגישו בסמוך ללידה. לעומת זאת, הוא לא הסכים להכיר בהן כאימהותיהן של שתי הבנות הגדולות מיום הלידה ללא תסקיר שיבחן את טובתן. עמדתו התבססה על הנחיות שלפיהן אפשר להסכים לצו הורות ללא תסקיר כשהבקשה מוגשת תוך 90 יום ממועד הלידה, אבל כשהיא מוגשת אחרי שנה יש לחייב בתסקיר.
לאחר שעמדתו נדחתה בבית המשפט למשפחה ובנות הזוג קיבלו צווים ללא תסקיר, הגיש היועמ"ש ערעור לבית המשפט המחוזי אלא שגם שם הוא נחל כישלון.
העובדים הסוציאליים עמוסים מספיק
בפסק דין שדחה את הערעור הבהיר השופט נפתלי שילה כי תסקיר מעולם לא היה דרישה מחייבת להוצאת צו הורות פסיקתי וכי הנחיות היועמ"ש לא מחייבות את בתי המשפט. הוא הדגיש כי הצורך בתסקיר קם רק כשיש חשש שהצו לא ישרת את טובת הילד וחשוב לערוך בדיקה מעמיקה של המשפחה באמצעות איש מקצוע. בכל מקרה אחר, הדרך להוצאת צו הורות עוברת בהצגת ראיות ועדויות לקיומה של זוגיות והסכמה להורות משותפת בהליך משפטי.
השופט קבע כי במקרה הזה בנות הזוג הציגו "צרור של אסמכתאות" שמוכיחות כי הן עומדות בתנאים לקבלת צו הורות ועל הבסיס הזה הסכים היועמ"ש לצו ההורות ביחס לילד, ללא תסקיר וללא כל הסתייגות. אם כך, לא ברור מדוע יש צורך לבדוק את האימהות של בנות הזוג ביחס לבנות רק בשל העיכוב בהגשת הבקשה.
השופט הדגיש ששיהוי בהגשת הבקשה לא מעיד בהכרח על פגיעה בטובת הקטינים ותמיד חשוב לבחון מה הייתה הסיבה לאיחור והאם היא מוצדקת. "דרישה אוטומטית להגשת תסקיר בכל מקרה, אף שב"כ היועמ"ש לא רואה ולו צל צילו של ספק כי בן או בת הזוג של ההורה הביולוגי מתפקד בפועל כהורה מיטיב לכל דבר ועניין, אינה במקומה", כתב.
השופט הוסיף כי "ידיהן של העובדים הסוציאליים עמוסות עבודה. אין הצדקה להטיל עליהם עריכת תסקירים שאינם נחוצים... כמו כן, אין גם צורך להתערב בחייהם ובפרטיותם של בני או בנות זוג, שעה שאין לכך כל צורך ואין חשש ולו קל שבקלים שיש מקום לבחון אותם".
סגן נשיא בית המשפט שאול שוחט והשופטת עינת רביד הסכימו עם דברים אלה, ולפיכך הערעור נדחה תוך חיוב היועמ"ש בהוצאות של 20,000 שקלים.
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין