לפסק הדין בעניין קוקהולם ואח' נ' אצור מפעלי ים בע"מ ואח'
תיירת מדנמרק, שהגיעה לחתונת חברים בנמל תל אביב, נאלצה לעבור מתחת למחסום החניון מאחר שהמעברים האחרים היו חסומים בפסולת בניין. היא נפדעה קשות בראשה ובית המשפט פסק שעיריית תל אביב ובעלת החניון יפצו אותה בכ-400 אלף שקל.
אזרחית דנמרק כבת 50 נפגעה בראשה מנפילת מחסום החניון בנמל ת"א, בעת שעברה תחתיו כהולכת רגל. האירוע התרחש כשהיתה בדרכה לחתונה של חברים. לדבריה, היא ובן-זוגה החנו את רכבם בחניון שמול שער הכניסה לנמל ויצאו תחת מחסום הכניסה. הסיבה לכך היא שמעבר הולכי הרגל היה חסום בפסולת בניין ולא היה מעבר חלופי ליציאה מהחניון. האישה צעדה בטור עם חבריה והמחסום נחת על ראשה בהפתעה ובעצמה רבה.
בעקבות זאת, הגישה האישה תביעה לבית משפט השלום בראשון-לציון כנגד "אוצר ים", בעלת החניון, וכנגד עיריית תל אביב, האחראית לשיפוצים באזור הנמל ולפסולת הבניין שלא פונתה.
לדברי התובעת, שעבדה בעברה כמעצבת אופנה ותכשיטים, מאז התאונה לא הצליחה לשוב לתפקוד מלא ונאלצה לסגור חברה לעיצוב תכשיטים שהקימה בדנמרק זמן קצר קודם לכן. היא אינה מסוגלת לעבוד מול מחשב ונתמכת על ידי בני משפחה וחברים.
בדיון העידה התובעת, שהמחסום שעברה תחתיו היה מורם באותה עת: "לא הרגשתי בסכנה כלשהי. חשבתי שזה עומד באותו מצב כל הזמן כי כולם עברו שם, זו הדרך היחידה לחניה. הייתי בטוחה שהוא [המחסום] נעול". בעדותה תמכו חבריה, שנכחו בעת האירוע, ואחד מהם אף ראה את המחסום נוחת על ראשה.
לא דאגה למעבר חלופי בטוח
בעיריית ת"א אישרו כי בתקופה הרלבנטית בוצעו עבודות תשתית באזור הנמל, באמצעות קבלן, שסיים את עבודתו יומיים לאחר התאונה. למרבה הצער, העירייה לא דאגה למעבר חלופי בטוח בתקופת השיפוצים. גם העדים מטעמה העידו שהדרך היתה זרועה באבנים ובחלקים מסוימים אף חסומה.
בנסיבות אלה, קבעה השופטת ד"ר איריס סורוקר, יש לקבל את טענת התובעת כי לא נותרה לה ברירה של ממש, אלא לעבור (כפי שעברו גם אחרים) מתחת למחסום המורם.
מכיוון שכך, קבעה השופטת, שהעירייה התרשלה כלפי התובעת, שכן היה עליה לדאוג למעבר חלופי ובטוח להולכי רגל. לו כיוונה את ההולכים לדרך חלופית, היה בידי התובעת להשתמש בה ולהימנע מן הסיכון.
עוד נקבע, כי גם בעלי החניון התרשלו כלפי התובעת בכך שלא נקטו באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע מעבר של הולכי רגל מתחת למחסום.
השופטת קבעה, כי השילוט שהוצב ליד המחסום: "זהירות! מחסום אוטומטי" אינו יכול לספק, מכיוון שאין בו איסור על מעבר הולכי רגל.
רשלנות פושעת
על סמך כל אלו, פסקה השופטת, עיריית תל אביב ובעלת החניון יישאו באחריות לפגיעתה של התובעת, ופסקה לה פיצוי של 391 אלף שקל. הנתבעות חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט של כ- 92 אלף שקל.
"בית המשפט קובע בצורה ברורה, כי הצבת שלט, שאינו עולה בקנה אחד עם המטרה לשמה נועד, לא תעניק הגנה משפטית בבוא היום", מסבירים עוה"ד ד"ר ערן אגו והילה בועז-גבאי, העוסקים בתחום הנזיקין. "לכך מצטרפת התנהלותה הרשלנית של הרשות המקומית, אשר נושאת באחריות לאכיפת תקנות הבטיחות ולהסרת כל מטרד במרחב ציבורי מסחרי, המשמש עוברים ושבים רבים" מוסיפים אגו ובועז- גבאי ומציינים, שבמקרים כגון אלה לא מדובר ב"יד המקרה", כי אם ברשלנות פושעת, שהאחראים לה ישלמו את מחיר הפגיעה בעוברת אורח תמימה.
לפסק הדין בעניין קוקהולם ואח' נ' אצור מפעלי ים בע"מ ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.