המדינה הוציאה צו להסרת המסעדה הפועלת בחוף מכמורת מכח חוק החופים, אולם שופטת בימ"ש השלום בחיפה השתכנעה כי הבעלים תורם לשיפור סביבת החוף ולכן המסעדה תוכל לפעול במגבלות מסוימות.
משנת 1982, מאיר קחלון מחזיק ומפעיל יחד עם אשתו את מסעדת "החוף השקט של כושי" שבחוף הים של מכמורת. החל משנת 2004 התנהלו נגדו הליכים משפטיים בגין שימוש חורג ללא היתר ובנייה בלתי חוקית. שני בתי משפט – שלום ומחוזי – דחו את גישת המדינה, וקבעו כי לא הוכיחה שהמסעדה מהווה מטרד או שיש אינטרס ציבורי בהריסתה.
לפני כשנה וחצי, המדינה החליטה לפעול במישור אחר, כאשר המשרד להגנת הסביבה הוציא מכח החוק לשמירת הסביבה החופית, צו להסרת "פגיעה", בו הורה על השבת מצב החוף לקדמותו – הסרת מבנה המסעדה ופינוי כל הציוד שלה.
המדינה, אותה ייצגה פרקליטות מחוז חיפה, טענה כי המסעדה פוגעת בנוף וזכות הציבור למעבר חופשי לאורך החוף, בהיותה ממוקמת כ-30 מטר מקו המים.
עוד נטען בין היתר, כי המסעדה פוגעת במערכת האקולוגית והטבעית בחוף, הן באופן כללי והן ספציפית לגבי נקבות צבי הים שהאור והרעש מונע מהן לעלות את החוף לצורך הטלת ביצים.
לטענת המדינה, עצם קיומה של מסעדה על חוף הים ללא היתר וללא רישיון עסק מהווה פגיעה בסביבה החופית, כלשון החוק.
המבקש, שיוצג על ידי עוה"ד שמואל רש, הגיש בבימ"ש השלום בחיפה בקשה לבטל את הצו.
המבקש העלה שלל טענות. בין היתר, נטען כי מדובר במבנה קטן וזניח, שאינו מפריע למעבר החופשי, כפי שקבעו ערכאות משפטיות בעבר.
בנוסף, הוא טען כי המדינה לא הוכיחה פגיעה הגורמת "שינוי ניכר" במהלך ההתפתחות הטבעית או שימור הסביבה החופית, מה גם שנוכחותו של המבקש ואשתו אף תורמת לשמירה על הסביבה, בכך שהם דואגים לניקיון החוף ופינוי פסולת.
לא מפריע לצבים
בפסק דין ארוך ויסודי, השופטת נסרין עדוי-ח'דד הבהירה כי גם אם המסעדה נמסרה למבקש על ידי עיריית חדרה, ואפילו אם בתי המשפט החליטו שאין להרוס את המסעדה, דברים אלה אינם מהווים אישור לפעול ללא היתר בנייה ורישיון עסק.
עם זאת, השופטת דחתה את עמדת המדינה והבהירה כי עצם מיקומה של המסעדה במרחק של 30 מטרים מקו החוף אינו מביא לפגיעה המצדיקה לבדה את הוצאת הצו.
לאחר מכן, השופטת הציגה מספר ציטוטים מן ההחלטות בהליכים קודמים שבעניין המסעדה המשבחים את התנהלות המבקש ואשתו.
כמו כן, לאחר שניתחה חוות דעת מומחים, השופטת השתכנעה כי לנוכח המרחק והעובדה שהמסעדה אינה פועלת בשעות החשכה, המסעדה אינה אמורה להפריע לצבי הים.
כמו הערכאות הקודמות, השופטת ציינה כי "נחה דעתי כי נוכחותם של המבקש ואשתו במסגרתם פעילות המסעדה, לא רק שאינה פוגעת אלא שהיא משרתת את האינטרס הציבורי, ויש בה כדי להועיל בהרבה למצבה של הסביבה החופית".
בסיכומו של דבר, על מנת למצוא את האיזון הנכון, השופטת החליטה להותיר את הצו אך לשנות אותו, כך שהמבקש ואשתו ימשיכו להפעיל את המסעדה, במגבלות מסוימות.
בהתאם, ההחלטה הסתיימה בשורה של תנאים והוראות בנוגע לפעילות המסעדה – למשל שעות הפתיחה (הותרה פעילות ביום בלבד), מרחק מינמאלי של כיסאות מקו המים, הימנעות מהשמעת מוסיקה רועשת, מניעת כלי רכב בשטח החוף, שמירה על ניקיון ועוד. לא נפסקו הוצאות משפט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין