הטיל אימה על זוגתו – והפסיד בקרב על הדירה

האיש הציג הודעה שלכאורה מבססת את בעלותו על דירת זוגתו לשעבר, אך השופטת שוכנעה: היא הוכתבה לה בבריונות בזמן שרכן מעליה

פורסם לאחרונה שבית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה תביעת גבר לקבלת חצי מדירת זוגתו לשעבר. השופטת מורן ואלך-ניסן דחתה את טענתו לזכויות בנכס מכוח הסכם ממון עליו חתמו הצדדים, בנימוק שהוא בוטל. האיש חויב להתפנות תוך חודש, ובנוסף לשלם לאקסית החזר הלוואה והוצאות בסך כרבע מיליון שקל.

הצדדים ניהלו זוגיות פרק ב' למשך כ-15 שנה. ב-2007 נרכשה הדירה נשוא ההליך, שנרשמה על-שם האישה. ארבעה ימים לאחר מכן נחתם הסכם ממון שקבע כי חרף הרישום, כל אחד מהצדדים הוא בעלים על מחצית הנכס. אלא שכעבור שנתיים נחתם הסכם ממון נוסף, שהורה כי הדירה תהיה של האישה בלבד.

לאחר הפרידה תבע האיש לאכוף את הסכם הממון הראשון. הוא סיפר שלאחר חתימת ההסכם השני התקשרו הצדדים בהסכם ממון שלישי שלפיו זה הראשון הוא המחייב. בתוך כך הפנה התובע למייל שנשלח מהאישה, המבסס לשיטתו את זכויותיו בנכס.

מנגד טענה האישה, באמצעות עו"ד מוטי ימין, כי חתימתה על ההסכם השלישי זויפה, וכי ההסכם המחייב הוא זה השני. אשר להודעת המייל, טענה שהתובע כפה עליה לכתוב אותה בזמן שעמד מעליה והכתיב לה בבריונות את תוכנה. הנתבעת, חולת סרטן, סיפרה על אלימות, שליטה וסחטנות רגשית מהן סבלה במהלך הזוגיות עם האיש.

בנוסף לכתב הגנה בתביעה הרכושית הגישה האישה תביעות משל עצמה, לפינוי האקס מדירתה ולחיובו בכ-142,500 שקל, בגין החזר הלוואה ותשלום עבור רכישת קטנוע.

"לא חיה יותר בפחד"

השופטת ואלך-ניסן מצאה חיזוקים לגרסת האישה בעניין אופיו האלים של בן-זוגה לשעבר, בין היתר בהתכתבויות מזמן אמת. כך למשל, לאחר אירוע שבו לטענתה ראתה אותו "יושב" על אחת מבנותיה, התגונן האיש: "לא הרבצתי לה, רק סתמתי לה את הפה". למחרת "הבהיר" כי נתן לבת "אגרוף אחד חלש, כדי שתבין שאני רציני בקשר לשקט שאני רוצה".

בהתכתבות אחרת כתבה האישה לאיש "אני לא מוכנה לחיות עם גבר אלים [...] לא יבעטו בי. לא יבעטו בדלתות. לא יקללו אותי יותר. אני לא חיה יותר בפחד". האיש השיב: "עדיף תשני עם דלת נעולה שלא תקבלי מכות, חבל".

אשר למייל בו נפנף האיש, השופטת התרשמה שתוכנו רק מחזק את גרסת האישה כי נכתב שלא מרצונה החופשי. כך, במייל נכתב שאם האיש יעזוב את הדירה האישה תהיה מנועה מלהכניס אדם אחר, מלבד בנותיה, לגור עמה. השופטת תהתה "מדוע שהאישה תכתוב מיוזמתה שנאסר עליה להכניס אף אדם להתגורר בדירה הרשומה על שמה לאחר שהצדדים נפרדים?!".

עוד צוין כי האיש הודה והורשע בעבירות תקיפה ואיומים. השופטת סיכמה "שיש ראיות מוצקות לאלימותו", וכי אין מדובר במעידה חד-פעמית. לכך הוסיפה את התרשמותה הישירה מהצדדים במהלך שלב העדויות, ממנה עלה שבעוד האישה סיפרה כשהיא נסערת על האלימות שהיא ובנותיה ספגו מהאיש, האחרון ישב "זחוח וגיחך לעצמו".  

בסופו של דבר נקבע כי האיש אינו זכאי לזכויות כלשהן בדירה. השופטת קבעה שהסכם הממון השני, שלפיו הנכס שייך לאישה בלבד, גובר על זה הראשון, כאשר גרסתו בדבר קיומו של הסכם שלישי - אינה נכונה. בהתאם לכך, הורתה על פינויו מהדירה תוך שלושים יום.

השופטת אף קיבלה את תביעתה הכספית של האישה, וקבעה שעל האיש להחזיר לה 142,479 שקל. בגין שלושת ההליכים המשפטיים נפסקו לטובתה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 100,000 שקל.

• ב"כ האישה: עו"ד מוטי ימין ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.