לפסק הדין בעניין איילת שושני ג'ינו נגד עיריית רמת השרון
עו"ד שעבדה בעיריית רמת השרון, טענה כי פוטרה כיוון שפעלה בניגוד לאינטרסים של ראש העיר, כשהגישה תביעה לפינוי נכס שהחזיקה אחותו שלא כדין. בית הדין האזורי לעבודה בת"א חייב את העירייה לפצות את עורכת הדין בפיצוי עונשי, ואף חייב את ראש העיר בהוצאות אישיות, לאחר שקבע כי הפיטורים נבעו משיקולים פסולים.
עורכת דין שהייתה ממונה בין היתר על רישום נכסים בעיריית רמת השרון, טענה כי פוטרה מהעירייה מאחר ופעלה בניגוד לאינטרסים האישיים של ראש העיר, יצחק רוכברגר, לאחר שהגישה בין היתר תביעה לפינוי נכס שהוחזק שלא כדין ע"י אחותו של ראש העיר, וכאשר סירבה לחתום על הסכם חכירה עם חברה שזכתה במכרז להקמת דיור מוגן, בשל מחלוקת בנושא זכויות בניה.
עורכת הדין טענה, כי בשל מעשיה, התנכל לה ראש העיר והחליט לפטר אותה ויהי מה, ואף אמר לה כי ימצא דרך לסלקה מהעירייה גם "מתחת לאדמה". ואכן, הוצאה לטענתה לחופשה כפויה ולאחר שנערך לה שימוע- היא פוטרה.
בתביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה טענה, כי פוטרה שלא כדין ומשיקולים זרים, וביקשה כי ביה"ד יאכוף את חזרתה לעבודה סדירה בעירייה ויחייב אותה לשלם לה את מלוא זכויותיה בגין התקופה בה לא עבדה. בנוסף, דרשה פיצוי כספי של 50,000 שקל בגין פיטוריה שלא כדין.
עיריית רמת השרון טענה, כי התובעת נמצאה כמי שאינה מבצעת את תפקידה כמצופה ממנה, ואינה מתאימה לעבודתה בעירייה לנוכח תפקודה הלקוי, אשר בין היתר כלל גם יחסי אנוש גרועים עם עובדי העירייה.
כן טענה, כי השבת התובעת לעבודה תהווה פגיעה ביחסי העבודה בעירייה ובשירות שהיא מעניקה לתושביה, נוכח העובדה כי עובדים רבים עמם התובעת אמורה לשתף פעולה אינם מסוגלים לעבוד אתה, אינם סומכים עליה ואף חוששים ממנה בין היתר לאור מנהגה להקליט את העובדים שדיברו עמה.
בתגובה לכך טענה התובעת, כי לטענות העירייה אין יסוד, והן נתפרו למידותיה על מנת להצדיק את הליך הפיטורים, בעיקר בשל העובדה כי אף אחת מהתלונות לא הועלתה במהלך 15 שנות עבודתה בעירייה.
ראש העיר טפל על עורכת הדין עילות פיטורים
השופט מיכאל שפיצר קיבל את התביעה בחלקה, וקבע כי במסגרת שיקוליה של העירייה לפטר את התובעת היו גם שיקולים פסולים ולפיכך מדובר בפיטורים שלא כדין.
נקבע בין היתר, כי העילות לפיטורים נאספו ממקורות שונים, מתקופות שונות ומהקשרים שונים ללא חוט המקשר ביניהן. כן נקבע, כי לחלק מהעילות אין תימוכין ומשקלן של האחרות קטן, וקדם לכל אלה רצונו ונחישותו של ראש העיר לפטר את התובעת.
"הדברים מעידים על כך שראש העיר ביקש לפטר את התובעת ובנחישותו לפעול כך, גמר אומר בלבו לעשות כל שבכוחו כדי להביא לפיטורים - בין אם על ידי הוצאת כספי ציבור והצעת תנאי פרישה מיטיבים לתובעת, ובין אם על ידי טפילת עילות פיטורים שבחלקן אין ממש. זוהי אינה פעולה תמת לב של מעסיק המבקש להורות על פיטורי עובד שכשל". כתב השופט.
כן נקבע, כי ראש העיר ניסה להתערב באופן כזה או אחר בשאלת הגשת התביעה נגד אחותו ומחיקתה, וכי סמיכות הזמנים בין הפיטורים לבין הליכי התביעה מטילה צל כבד בשיקוליו של ראש העיר בפיטורי התובעת.
עם זאת נקבע, כי דרך התנהלותה של התובעת עם העובדים עמה, והעובדה שנהגה להקליט אותם הינה פסולה ויש בה כדי לשלול אפשרות עתידית של יחסי עבודה סדירים.
לפיכך דחה השופט את בקשת התובעת לאכיפת עבודתה בעירייה, אולם פסק לה פיצוי עונשי של 24 חודשי שכר, הוצאות ושכ"ט עו"ד של 50,000 שקל והורה כי מחצית מהסכום תשלום לתובעת ע"י ראש העיר באופן אישי, בשל התנהלותו.
לפסק הדין בעניין איילת שושני ג'ינו נגד עיריית רמת השרון
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.