שני שותפים בעסק שנקלע לחובות חתמו על הסכם לתשלום החובות וסיום השותפות. הנתבע לא שילם את חלקו לבנק, והתובע נאלץ לשלם במקומו. ביהמ"ש דחה את גרסת הנתבע שטען כי התובע הטעה אותו לפני החתימה.
בית משפט השלום בעפולה קיבל חלקית את תביעתו של בעל עסק נגד מי שהיה שותפו, והורה לאחרון לשלם לתובע כ-655,000 שקל. השופטת מאג'דה ג'ובראן-מורקוס קבעה כי הנתבע לא הצליח להוכיח שהוטעה לפני שחתם על הסכם לפירוק שותפות.
התובע והנתבע ניהלו יחד עסק לגידול ושיווק ירקות, באמצעות חשבון משותף בבנק מזרחי-טפחות. במועד פתיחת החשבון הפקיד התובע בידי הבנק בטוחות שנועדו להבטיח את פירעון החובות שייצברו בחשבון.
בשנים הראשונות העסק הרוויח, אולם בהמשך השניים החלו לצבור חובות, עד שהתובע ביקש לסיים את השותפות. הצדדים פנו אל עורך דין, שערך להם בתחילת שנת 2012 הסכם לסיום השותפות ולפירעון החובות וההלוואות שנטלו.
בהסכם הם הצהירו כי "כל אחד מהם חייב במחצית החוב בחשבון המשותף לרבות יתרות בהלוואות ובעו"ש".
בתביעתו – במסגרתה תבע למעלה ממיליון שקלים – טען התובע בין היתר כי העסק צבר חובות כבדים אותם הוא נאלץ לפרוע בעצמו לאחר שהבנק פנה אל הצדדים בדרישות, ומתוך חשש שהבנק יפרע בטוחות שלו ויקזז פקדונות פרטיים.
הנתבע לא הכחיש שחתם על ההסכם, אך טען, בין היתר, כי התובע הטעה אותו במכוון והחתים אותו על הסכם ששונה במהותו מבסיס ההסכמה שהושגה בין הצדדים לפני החתימה. לטענת הנתבע הוא נתן בתובע אמון מל ולא טרח לעיין בהסכם ולוודא שתוכנו עולה בקנה אחד עם ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, אלא הסתפק בהסבר שנתן לו התובע בטרם חתם עליו.
הכיר את שניהם
השופטת ג'ובראן-מורקוס הבהירה כי "חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאכן קרא אותו, הסכים לתוכנו והיה מודע למשמעות הנובעת מהחתימה עליו ולכן אינו יכול להתנער מהאמור בו."
בהמשך הבהירה השופטת כי ההסכם תקף ומחייב, לאחר שקבעה כי הנתבע לא הצליח להוכיח להוכיח "חתימה ללא ידיעה". בהקשר זה השופטת התחשבה בעדותו האמינה של עורך הדין שהכיר את הצדדים וניסח את ההסכם לבקשתם המשותפת, אשר סיפר כי שניהם נכחו במשרדו, ואף הכחיש שההסכם נערך על פי הנחיות התובע בלבד.
עם זאת, השופטת קיבלה טענה אחרת של הנתבע, ולפיה הוא העביר לחשבון המשותף סכום של 242,000 שקל, וכן נתן לתובע שיק על סך 100,000 שקל – טענות שלא נסתרו על ידי התובע ונתמכו בעדות נציג הבנק.
טענתו של הנתבע כי העביר סכומים לכיסוי חלקו בחוב לא הוכחשה ולא נסתרה בידי התובע, והיא אף זכתה לאישור בעדויותיהם של התובע ונציג הבנק שהעיד מטעמו.
בהתאם לכך לאחר שהפחיתה את סכומים אלה מחובות הצדדים, השופטת קבעה כי הנתבע ישלם לתובע 655,716 שקל.
בכל הקשור לחיוב בהוצאות משפט, לנוכח הפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק מחד, וטענות הסרק של הנתבע מאידך, השופטת החליטה שכל צד ייצא בהוצאותיו.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אברהם בן צבי
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין