שמואל נ' יהודה שושן

עניינה של התביעה שבפניי בהחזר תשלום כספי בסך של 1,014,328 ₪ שביצע התובע, לטענתו, במקום הנתבע, מכח הסכם עליו חתמו הצדדים, לאחר שהנתבע לא עמד בהתחייבותו.

תמצית הרקע העובדתי

1. התובע והנתבע ניהלו במשותף עסק לגידול ושיווק ירקות. תחילה התנהלו הצדדים באמצעות חשבון הבנק הפרטי של התובע, ובחלוף כשנה פתחו חשבון משותף בבנק מזרחי-טפחות, בסניף בית שאן (להלן: "הבנק"). במועד פתיחת החשבון הפקיד התובע בידי הבנק בטוחות שנועדו להבטיח את פירעון החובות שייצברו בחשבון.

    

2. בשנים הראשונות לפעילותם המשותפת עלה בידי הצדדים לייצר רווחים, אשר חולקו ביניהם באופן שווה. בהמשך החלו לצבור חובות, עד שהתובע ביקש מהנתבע לסיים את השותפות ביניהם. הצדדים פנו אל עו"ד משה כהן, עמו הייתה לשניהם היכרות קודמת בעקבות תביעה בה הוא טיפל עבורם, וביקשו שיערוך הסכם לסיום השותפות ולפירעון החובות וההלוואות שנטלו. הסכם כאמור נחתם בידיהם ביום 31.1.2012, בפני עוה"ד רעות יפרח, ביתו של עו"ד כהן (להלן: "ההסכם").

    

3. במסגרת ההסכם הצהירו הצדדים, בין היתר, כי כל אחד מהם חב במחצית החוב שבחשבון המשותף ובכלל זה גם יתרות בהלוואות ובעו"ש. עוד סוכם כי התובע סילק את חלקו ונותר לסילוק בידי הנתבע חוב לבנק בסך של "כמיליון (כולל הלוואות)" ₪, בתוך שנה מחתימת ההסכם.

    

4. להבטחת פירעון חובו התחייב הנתבע במסגרת ההסכם לשעבד את זכויותיו בנכס הידוע כמשק 52 במושב רחוב (להלן: "הנכס").

    

5. הנתבע לא עמד בהתחייבותו ולא סילק את מלוא חובו. ביום 6.6.2012 פנה הבנק אל הצדדים בדרישה לסלק את סכום החוב שבפיגור (אשר עמד באותה עת על סך של 444,940 ₪), והודיע כי ככל שסכום זה לא ייפרע בתוך 10 ימים, הוא יקזז את יתרת הפיקדונות בחשבונו הפרטי של התובע וכן יעכב כל סכום או נכס אחר אשר מוחזק אצלו (נספח ב' לתצהירו של התובע).