החתימה את אמה על ייפוי כוח מתמשך – וטענה שלא הייתה כשירה

הבת טענה שמספר שנים לפני החתימה אמה כבר לא הייתה צלולה ואחותה – שהייתה מיופת כוח בחשבונה – ניצלה זאת ומשכה כספים לטובתה. ביהמ"ש קבע שהטענה חסרת היגיון

שתי אחיות שמונו כאפוטרופוסיות לאימן הדמנטית הסתכסכו על רקע הנעשה ברכושה. בעוד האחת טענה כי השנייה ניצלה את מצבה של האם ונטלה ממנה מאות אלפי שקלים לצורך טובתה האישית, השנייה טענה כי העסקאות בוצעו בהסכמת האם ובידיעתה. בתביעה שהגישה הראשונה נגד השנייה להשבת הכספים שלכאורה נגזלו קבע השופט רן ארנון מבית המשפט למשפחה בקריית שמונה, כי חלק הארי של הכספים נמשכו בתקופה שבה האם הייתה כשירה. לדבריו ייפוי הכוח המתמשך עליו חתמה האם מוכיח שהיא הייתה כשירה לפחות עד למועד החתימה. בנסיבות אלה הוא דחה את התביעה והשית על התובעת הוצאות.

אימן של התובעת והנתבעת חתמה על ייפוי כוח מתמשך ביוני 2018, כשהייתה בת 76, במסגרתו מינתה את שתיהן כמיופות כוח למקרה שבו לא תוכל לטפל בענייניה בעצמה. כחצי שנה לאחר מכן היא אובחנה כסובלת מדמנציה מתקדמת והתעורר הצורך להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך. ואולם, על רקע מערכת יחסים קשה ששררה בין שתי האחיות לא ניתן היה ליישם את הוראות ייפוי הכוח והוא בוטל. במקום זאת הן מונו כאפוטרופסיות לאימן ובהמשך הוגשה התביעה לבית המשפט.

לטענת התובעת, תוך כדי ההליך למינוי אפוטרופוס היא גילתה שאחותה (הנתבעת) גזלה במשך תקופה ארוכה כספים מחשבון הבנק של האם לצרכיה האישיים. לדבריה, מ-2015 חלה הידרדרות במצבה הקוגניטיבי של האם והנתבעת – שהייתה מיופת כוח בחשבון – ניצלה את מעמדה וביצעה עסקאות במאות אלפי שקלים.

לשיטת התובעת אחותה לא השתמשה בכספים ברשות האם, ועליה להשיבם.

הנתבעת מנגד טענה כי אמה הייתה צלולה עד שלהי 2018 וראיה לכך חתימתה על ייפוי הכוח המתמשך בשנה זו. לטענתה היא מעולם לא לקחה כספים מאמה שלא בהסכמתה, אלא האחרונה נתנה לה מבחירה מתנות כספיות כגמול על הטיפול המסור בה.

טבעי שהאימא תפנק

בפתח דבריו ציין השופט ארנון כי חלקם הארי של הכספים הנתבעים – למעלה מ-300,000 שקל – הם בנוגע לפעולות שבוצעו לפני 2015, תקופה בה אין מחלוקת שהאם הייתה כשירה וצלולה לחלוטין. לדבריו עובדה זו מעידה על חוסר תום לבה של התובעת.

בתוך כך השופט קבע שטענת התובעת לפיה האם לא הייתה כשירה כבר ב-2015, אינה מבוססת. לדבריו העובדה ששלוש שנים לאחר מכן היא התייצבה עם אחותה ואמה אצל עורך דין כדי להחתים את האחרונה על ייפוי כוח מתמשך, מעידה שראתה בה ככשירה (שהרי חתימה על ייפוי כוח מתמשך מצריכה כשירות).

השופט ציין שקיימות אינדיקציות נוספות לכשירותה של האם בתקופה זו. כך למשל, עורך הדין שערך את ייפוי הכוח המתמשך העיד שמצא את האם צלולה. השופט הסביר שאמנם לא מדובר בעדות של אדם בעל הכשרה בתחום הגריאטרי, אבל גרסתו לא נסתרה והוא מאמין לה.

בנוסף, כך השופט, הנתבעת הציגה סרטון ממאי 2018 בו נראית האם שרה במקהלת הקיבוץ. ראיה נוספת היא חתימתה על מסמכי שיוך דירתה בקיבוץ מאותו חודש. לדברי השופט, מדובר "במסמכים משפטיים חשובים ומשמעותיים" ואין ספק שללא כשירותה לא היה מתאפשר לה לחתום עליהם.

השופט ציין שבין האם לנתבעת נוצר קשר עז ועמוק וזה טבעי שאמא תרצה להעניק סיוע כלכלי לבתה האהובה. לפיכך, ובגלל שכשירותה בתקופה הרלוונטית לא נשללה, הוא דחה את התביעה והשית על התובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד ימית בלמס
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יעל אדר ועו"ד עינת פלג

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין