החמות נגד החתן: למי שייכת מניה בחברה המשפחתית?

אם לשלוש הקימה חברה והקצתה שתי מניות לשתיים מבנותיה. מניה נוספת נרשמה על שם חתנה בנאמנות עבור בתה הצעירה שהייתה קטינה. לאחר גירושיו מבתה הבכירה טען החתן שהמניה שלו, אך נדחה.

בית המשפט המחוזי קיבל לאחרונה תביעה שהגישה בעלת חברה להנדסת בניין נגד חתנה לשעבר. האישה הוכיחה שמניה שהקצתה לחתן ב-1997 נרשמה על שמו בנאמנות עבור בתה הצעירה. השופטת מיכל ברק נבו דחתה את טענות החתן שחמותו התכוונה להעניק לו את המניה במתנה וחייבה אותו להעביר את המניה לבת.

לפני כ-20 שנה הקימה אם לשלוש בנות חברה לשירותי הנדסה לבניין. באותה תקופה לא ניתן היה לרשום חברה על שם בעל מניות יחיד ולכן היא רשמה 97% על שמה, שתי מניות על שם שתיים מבנותיה ומניה נוספת על שם חתנה, בעלה של בתה הבכירה. בתה השלישית הייתה אז קטינה ולכן לא ניתן היה לרשום מניה על שמה.

הבת והחתן התגרשו ב-2014. במסגרת סכסוך הגירושין פנה החתן לחמותו לשעבר וביקש לעיין במסמכי החברה. משנדחה, הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בה טען שכבעל מניה בחברה יש לו זכות עיון במסמכים.

החברה והחמות הגישו תביעה נגדית בה דרשו מהחתן להשיב את המניה לבעליה החוקיים – הבת הצעירה. החמות הסבירה כי התובע קיבל ממנה את המניה בנאמנות עבור הבת רק מכיוון שלא ניתן היה לרשום אותה על שמה.

לדבריה, המניה ניתנה לו במסגרת יחסי האמון במשפחה מאחר שהיא ובעלה ראו בו כבן וסמכו עליו. בנוסף, התובע ובתה היו אז בתחילת נישואיהם והמחשבה הייתה שאם יחולק דיבידנד בחברה הדבר יסייע להם.

החתן השיב שהוא רשום כבעל מניות בחברה וזכאי לעיין במסמכים שביקש. לשיטתו, מעולם לא נאמר לו שהמניה מוחזקת על ידו בנאמנות עבור הבת הקטנה. הוא הוסיף כי חמותו וחמיו לשעבר נתנו לו את המניה במתנה מכיוון שראו בו כבן ורצו להודות לו על תרומתו לעסק. בכל מקרה לדבריו, התביעה שכנגד התיישנה מכיוון שמאז הקצאת המניה חלפו 20 שנה.

הוגנת ונורמטיבית

אך השופטת מיכל ברק נבו קיבלה את גרסת החמות וכתבה שהיא מתיישבת עם התנהגות של משפחה סבירה, הוגנת ונורמטיבית. לדבריה, הראיות מוליכות למסקנה שהחמות התכוונה מלכתחילה שבעלי המניות בחברה יהיו היא ושלוש בנותיה.

השופטת ציינה בין היתר שהחמות ובעלה הסבירו כי אילו היו רוצים להקצות מניה לחתן הם היו מקצים לו מניה רביעית ולא נותנים לו מניה על חשבון בתם.

עוד כתבה השופטת ששם החברה שמורכב משם החמות ושלוש בנותיה מחזק את המסקנה שהמניה יועדה לבת הצעירה. כמו כן, החתן הפריז בתיאורים לגבי פעולות קטנות וטריוויאליות שעשה למען חמותו וחמיו במסגרת הקשר בתוך המשפחה ולא הוכיח שתרם לעסק תרומה משמעותית.

בנוסף היא דחתה את טענת ההתיישנות וקבעה שלחמות לא הייתה עילה לתבוע את חתנה עד שנודע לה כי הוא מתכחש לכך שהמניה מוחזקת על ידו בנאמנות.

בסופו של דבר דחתה השופטת את תביעת החתן וקיבלה את תביעת החמות. היא קבעה שעל החתן להעביר את המניה על שם הבת הצעירה ולשלם לחמותו שכ״ט עו״ד בסך 18,000 שקל.

• ב״כ החתן: עו"ד אמיר לוי
• ב״כ החברה והחמות: עו"ד עמי ורוד

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.