מאת: עו"ד יעקב מנור
לפסק הדין בעניין זום 77 א.ש (2002) בע"מ נ' מדינת ישראל- הטלוויזיה החינוכית הישראלית
הטלוויזיה החינוכית השתמשה בצילום כף ידו של מרדכי ואנונו מבלי שקיבלה אישור או קרדיט מבעלת זכויות היוצרים בצילום. התוכנית שבה הוצג הצילום שודרה 3 פעמים ופורסמה באתר האינטרנט של החינוכית, ובעלת זכויות היוצרים דרשה פיצוי על כל אחת מההפרות. אז מדוע נקבע שהחינוכית תשלם בעבור הפרה אחת בלבד?
הצלם דניאל לנדאו ז"ל הועסק ע"י חברת התקשורת "זום 77", ובמסגרת זו צילם את הצילום הידוע של כף ידו של מרדכי ואנונו כשרשום עליה להיכן נחטף.
לטענת חברת התקשורת, היא הבחינה כי צילום זה הוצג בתכניתו של העיתונאי בן כספית, "הקשר הישראלי" של הטלוויזיה החינוכית, אשר שודרה שלוש פעמים ואף הועלתה לאתר האינטרנט של החינוכית.
החברה, בעלת זכויות היוצרים על הצילום, לא אישרה את השימוש בצילום ולפיכך הגישה תביעה נגד החינוכית לביהמ"ש המחוזי בירושלים.
בתביעתה טענה התובעת כי משום שהחינוכית הפרה את זכויות היוצרים על הצילום בארבע הפרות נפרדות, עליה לשלם 100 אלף שקל בעבור כל הפרה, ובסך הכל- 400 אלף שקל. לדבריה, לחינוכית אין מנגנון בקרה והיא עצמה עיניה כשלא בדקה כראוי את זכויות היוצרים בחומרים בהם השתמשה. עוד לטענתה, נהגה החינוכית שלא כדין, גם בכך שלא פעלה לתיקון התקלה כאשר התבשרה עליה.
התובעת ביקשה מביהמ"ש להחמיר עם הנתבעת, שכגוף תקשורת מקצועי ממלכתי היתה אמורה לשמור על זכויות יוצרים.
לתמיכתה בטענותיה בדבר התנהלות הנתבעת, היא ציינה כי בשנת 2002 כבר התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים בקשר לשימוש בצילום, שגם אז עשתה בו הנתבעת שימוש ללא רשות וללא מתן קרדיט. במקרה זה, ביהמ"ש המחוזי בתל אביב פסק לטובתה פיצוי של 18 אלף שקלים.
הנתבעת, מצידה, הודתה שהפרה את זכויות היוצרים של התובעת, אך לעמדתה, מדובר בהפרה אחת בלבד, שכן מדובר בתכנית אחת. לטענתה, התכנית הופקה ע"י חברת הפקה חיצונית שאף הודתה בטעותה והציעה לתובעת פיצוי, אך זו העדיפה להגיש את התביעה. הנתבעת טענה, כי השימוש בצילום ללא מתן קרדיט נעשה בטעות שבתום לב. בנוסף היא ביקשה להתחשב בכך שהשימוש בתמונה היה קצר והופיע בזמני שידור שוליים בעלי נתוני צפייה נמוכים.
יצירה אחת - הפרה אחת
השופטת גילה כנפי- שטייניץ קבעה כי אכן יש לראות את המקרה כהפרה אחת: התצלום הוא יצירה אחת והופיע במסגרת תכנית אחת.
בחישובה את סכום הפיצויים, הביאה השופטת כנפי-שטייניץ בחשבון את העובדה, שמדובר בצילום ידוע בעל ערך עיתונאי מיוחד שהתובעת זכאית לפירותיו; את מועדי השידור ששודרו בסמיכות זה לזה באחוזי צפייה נמוכים, ואת עלות השימוש בתמונה בהיתר, שלדברי התובעת עומד על 1600 שקל.
בהתאם, פסקה השופטת כי החינוכית תשלם לתובעת פיצויים של 27 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 6000 שקל והחזרי אגרה.
אלמנט נוסף אליו התייחסה השופטת בקביעתה הוא היעדר קרדיט: אי מתן קרדיט לבעל זכות יוצרים שאינו היוצר (במקרה זה- חברת התקשורת), אינה מקנה פיצוי על פי חוק זכויות יוצרים, מאחר שאינה הפרה של זכות מוסרית. זו שייכת אך ורק ליוצר שהוא הצלם. אילו הצלם המנוח היה בעל זכויות היוצרים ביצירה והיה תובע בגין השימוש האסור, הוא יכול יכול היה לקבל פיצוי נפרד הן על הפרת זכות היוצרים והן על הפרת זכותו המוסרית.
לפסק הדין בעניין זום 77 א.ש (2002) בע"מ נ' מדינת ישראל- הטלוויזיה החינוכית הישראלית
- הכותב הינו עו"ד ונוטריון העוסק בתחומי הקניין רוחני על סוגיו.
- המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: קניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.