בפשיטת רגל אין חוכמות: חייבת דיווחה שהיא מוציאה 750 שקל בחודש על הכלבה שלה וחשבה שזה יעבור בשתיקה. אלא שהמנהל המיוחד דרש במיידי להעלות את צו התשלומים החודשי שלה לנוכח התנהלותה הפזרנית.
השופט שמואל מנדלבום מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את עמדת המנהל המיוחד והורה להגדיל ב-1,000 שקל את צו התשלומים של חייבת בפשיטת רגל, לאחר שנוכח כי דיווחי ההוצאות שלה חורגים מכל אמת מידה סבירה של קיום בכבוד. השופט הסביר כי מטרת ההליך היא להשיב לנושים את כספם ולא לאפשר לחייב לעשות ככל העולה על רוחו.
חייבת שנכנסה בשנה שעברה להליך פשיטת הרגל קיבלה מבית המשפט צו תשלומים חודשי נוח – 500 שקל בלבד.
באפריל האחרון הצו הוגדל ל-700 שקל לחודש בהסכמתה, אך כשהמנהל המיוחד בתיק קיבל מהחייבת דו"ח הכנסות והוצאות לחודשים יולי-אוגוסט הוא שוב ביקש להגדיל את התשלומים החודשיים, הפעם ל-1,900 שקל.
המנהל המיוחד מצא שהוצאותיה המדווחות של החייבת הן מוגזמות ומעוותות. בין הוצאותיה הוא מצא, למשל, שהיא משקיעה 750 שקל בחודש על הכלבה ומוציאה 1,500 שקל בחודש על מזון עבורה ועבור אחיה עמו היא מתגוררת.
המנהל המיוחד טען כי הדו"ח מעיד על כך שהוצאות הכלכלה של החייבת ואחיה עומדות על 4,000 שקל בחודש – סכום מופרז ביחס לאדם המצוי בפשיטת רגל, בפרט כשהחייבת לא טרחה להמציא עליו קבלות.
אם לא די בכך החייבת דיווחה כי היא משלמת לאחיה 1,400 שקל שכר דירה ללא כל הוכחה לכך שבאמת העבירה לו את הכסף.
יותר מזה, החייבת ביקשה לראות בה ובאחיה "תא משפחתי אחד". המשמעות היא כי בהליך נלקחות בחשבון גם ההכנסות וההוצאות שלו. אם כך, היה עליה לדווח על דמי השכירות כהכנסה של אחיה – אך פרט זה הושמט מהדו"ח.
מכאן המנהל המיוחד הסיק כי יש ביכולתה לעמוד בתשלומים חודשיים גבוהים יותר מאלה שהיא משלמת כעת.
אולם החייבת ציינה כי לא תוכל לעמוד בסכום המבוקש. לטענתה, הכנסתה עומדת על 5,000 שקל והוצאותיה סבירות ביחס לכך. החייבת ביקשה שלא לפגוע בכלבה שלה המשמשת לה מקור של נחמה וסיפוק בעשור האחרון.
לא צריכה לוותר על הכלבה
המנהל הסביר בתגובה כי אינו דורש מהחייבת לוותר על הכלבה אלא טוען שהוצאותיה מוגזמות וחריגות ולא מגובות באסמכתאות.
לאחר שבדק והפך בדו"חות, השופט מנדלבאום הדגיש בפני החייבת כי עקרונות פשיטת הרגל פשוטים מאוד, וקובעים כי חייב שמבקש ליהנות מההגנה שמספק ההליך צריך "להעמיד לרשות נושיו את מלוא הכנסותיו לאחר ניכוי הוצאותיו ההכרחיות".
כלומר, בתקופת פשיטת הרגל החייב צריך להתנהל בצמצום, באחריות כלכלית ולהשתמש בכספו לסיפוק צרכיו הבסיסיים בלבד על מנת שיתקיים בכבוד.
במקרה הנוכחי הדו"חות לא מעידים על התנהלות שעומדת בקנה המידה הזה, אלא על סכום הוצאות "החורג מכל אמת מידה סבירה של קיום בכבוד".
השופט התבסס בקביעתו על "מחשבון חריס" (חישוב הוצאות מחייה הולמות לפושטי רגל לפי ממצאי ועדת חריס 2015), שלפיו סכום ההוצאות החודשיות הראוי לחייבת עומד על 2,787 שקלים בלבד.
נוכח דברים אלו, השופט הורה להגדיל את צו התשלומים של החייבת ל-1,700 שקל בחודש למשך החצי שנה הקרובה.
- שם ב"כ החייבת לא צוין
- המנהל המיוחד: עו"ד מיכאל גבור
* עו"ד קרן אור אלאל עוסקת בפשיטת רגל
** עורכת הדין לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין