בעל עסק לעבודות בניין זוכה באחרונה מעבירות דיווח כוזב לרשויות המס תוך ניכוי מס לא חוקי של מאות אלפי שקלים. ביהמ"ש: "הנאשם עורר ספק באשמתו".
בין השנים 2010-2011 הוציא האיש 7 חשבוניות מטעם העסק – שפועל בתחום עבודות הבניין – בסכומים גבוהים מאוד. הנמוכה שבהן הייתה בסך 50 אלף שקל והגבוהה ביותר – למעלה מחצי מיליון שקל.
כל החשבונית הונפקו לאותה חברה – "יגאל ג'רבי בע"מ" שסיפקה לעסקו של האיש "שירותי כוח אדם" ולמעשה תיווכה בינו לבין עובדי בניין. מהצד השני גם בעל העסק תיווך בין חברת כוח האדם לבין קבלנים וחברות אחרות.
בספטמבר 2013, לאחר חקירות של מעורבים נוספים בפרשה, הוגש נגד בעל העסק כתב אישום ובו נטען כי הוא הגיש דוחות כוזבים לרשויות המס וכלל בהם חשבוניות מס פיקטיביות, מהן ניכה מס בסך של 321 אלף שקל, בגין עסקאות שכלל לא התרחשו.
המאשימה טענה כי החשבוניות שהוגשו על ידי הנאשם היו ללא הפירוט המתבקש בחוק וגם – שאת עסקאותיו ערך במזומן בלבד, דבר שלעצמו אינו חוקי בסכומים אלו, ומקשה על ידיעת הסכום האמיתי של העסקה ועל עצם התרחשותה.
לצורך ביסוס טענותיה התביעה הביאה עדים רבים ביניהם אדם בשם הייב, שחתימתו הופיעה גם בהסכם בין ג'רבי לבין הנאשם וגם בחשבוניות ה"פיקטיביות" שהוגשו. בבית המשפט טען מר הייב, העד הראשי, שמעולם לא פגש את הנאשם או סיפק לו שירות וכי החתימות שמופיעות על החשבוניות מזויפות.
הנאשם הודה שהתנהל במזומן והסביר שעשה כן כי חשבון הבנק שלו היה "מוגבל" והיו לו חובות רבים. בא כוחו העלה טענות הגנה רבות, אך קו ההגנה העיקרי היה מחדלי החקירה הרבים בתיק. הוא טען כי רואה החשבון של הנאשם לא נחקר וכי נעלמו מסמכים חשובים מהקלסרים שבלעדיהם, לא יכול הנאשם להתגונן כראוי.
סגן הנשיא, השופט ניר מישורי לב טוב, דחה את כל טענות ההגנה למעט הטענה על מחדלי החקירה בתיק, ואולם השופט סבר כי המחדל העיקרי והחמור ביותר לא צוין על ידי הסניגור: העובדה שחברת ג'רבי ובעליה לא נחקרו כלל.
"הגנה מן הצדק"
בהערת אגב השופט העיר כי היה מקום לטעון גם לזיכויו של הנאשם מטעמי "הגנה מן הצדק" מסוג אכיפה בררנית, שכן חברת ג'רבי היא בעצם הצד השני לעבירות הנאשם, ועברותיה אף חמורות מאלו של הנאשם, אך לגביה לא נעשה ניסיון, אף לא הקל שבקלים, לביצוע חקירה.
השופט הגיע למסקנה כי למרות ראיות התביעה, עדיין ייתכן תרחיש עובדתי אחר, לפיו העסקאות אכן התרחשו כפי שהנאשם טען.
בהקשר זה השופט הדגיש כי "גם אם הוא אכן הפר את חובת התיעוד ואין בידיו מסמכים נאותים המאמתים את טענתו בדבר אמיתות העסקאות, יש לזכות אותו לאור מחדלי החקירה החמורים שבגינם כשלה המאשימה להוכיח את אשמתו מעל לכל ספק סביר". ולפיכך, הנאשם זוכה מחמת הספק.
- שמם של באי כוח הצדדים, עורכי הדין לא צוינו בהכרעת הדין
עו"ד ירון זאבי
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין