הדוד קיבל את המשק – אחיינית שגדלה במשפחת אומנה תבעה פיצוי

בתביעה שהגישה האחיינית, שהוצאה מחזקת אמה בגיל 7, היא טענה כי גילתה שהדוד החתים את האם על תצהיר הסתלקות מעיזבון הוריהם מבלי שהייתה כשירה לכך

בפסק דין שפורסם לאחרונה השופטת ורד ריקנטי-רוסהר דחתה תביעה לביטול רישום זכויות במשק חקלאי, ביטול תצהיר הסתלקות מעיזבון וקבלת פיצוי. התובעת טענה כי אמה המנוחה הייתה זכאית לחלק מהזכויות במשק של סביה וסבתה אך אחיה של האם השתלט על הנחלה מבלי לפצותה. השופטת קבעה כי האח מחזיק במשק כדין בהתאם להסכם פנים משפחתי.

התובעת, כיום בת 45, סיפרה שאמה סבלה ממחלה נפשית והיא גדלה במשפחת אומנה מאז הייתה בת 7. האם נפטרה ב-2003. היא ציינה כי להוריה של האם היו זכויות במשק. הסב נפטר ב-1985 והסבתא ב-1992. לסבים היו חמישה ילדים.

לדבריה, בשלב מסוים לאחר פטירת הסבתא השתלט הנתבע, אחיה של אמה, על המקום ומאז 2002 הוא פועל להעברת הזכויות על שם בנו.

היא ציינה כי לאחר נתק ארוך שנים בינה לבין הנתבע, הוא ניסה להחתימה על הסכמה לתיקון צו הירושה של הסבים, ורק אז היא גילתה שהוא מסתמך על תצהיר הסתלקות של אמה מ-1998 בו היא וויתרה לטובתו על זכויותיה במשק. הכל לדבריה במטרה להשתלט על זכויותיה במשק תוך ניצול מצוקתה הנפשית והכלכלית.

לדברי התובעת, אמה חתמה על תצהיר ההסתלקות מבלי שהיא מבינה את תוכנו ומשמעותו ומבלי שהוסבר לה שהיא למעשה מוותרת על חלקה בעיזבון הסבים מבלי לקבל כל תמורה.  

לעמדתה, מאחר וההורים המנוחים לא מינו בן ממשיך למשק חלות הוראות חוק הירושה ועל הנתבע, היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק, לפצות את היורשים האחרים.

הנתבע טען מנגד כי המשק היה מוזנח ונטוש במשך שנים רבות ורבצו עליו חובות רבים. על רקע זה הוסכם בין כל האחים שהם יוותרו על הזכויות במשק לטובתו ללא פיצוי, בעוד הוא יישא בחובות. בנסיבות אלה נחתם תצהיר ההסתלקות של האם, שהייתה במועדים הרלוונטיים כשירה לחתום עליו.

עזבה מיוזמתה

השופטת ורד ריקנטי-רוסהר מבית המשפט למשפחה בטבריה קיבלה את גרסת הנתבע. היא ציינה שהסכמת האחים לוותר על המשק לטובת הנתבע קיבלה ביטוי מפורש בכתבי וויתור שנחתמו ב-1997.

זאת ועוד, התובעת מצידה לא הכחישה כי מצב המשק בשנים שאחרי פטירת ההורים המנוחים היה מוזנח. היא גם לא סתרה את גרסת הנתבע כי אמה המנוחה לא ביקשה לקיים את המשק בעצמה ושהיא עזבה את המשק מיוזמתה.

עוד עלה מחומר הראיות כי על המשק רבצו חובות, שטופלו והוסדרו, ולו בחלקם, על ידי הנתבע.

השופטת הוסיפה כי מחוות דעת שהוגשה בתיק עלה שהאם המנוחה חתמה על תצהיר ההסתלקות כשמצבה הנפשי היה יציב, שיפוט המציאות שלה היה תקין והיא הבינה את משמעות המסמכים עליהם חתמה.

היא סיכמה כי הוכח שהייתה הסכמה פנים משפחתית לוויתור מוחלט ומלא על הזכויות במשק, ללא פיצוי. ההסכמה תקפה כלפי אמה של התובעת ולא נפל בה כל פגם.

התובעת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין