ביה"ד הרבני קבע כי דירה, שנרכשה בפועל כשבני הזוג היו נשואים, תיכלל בחלוקת הרכוש ביניהם אף שרק הבעל השתתף בהגרלה
בית הדין הרבני בפתח תקווה, בהרכב הדיינים הרב אברהם מייזלס (אב"ד), הרב בנימין לסרי והרב נחמיה נשר, פסק לאחרונה כי דירת "מחיר למשתכן" שנרכשה במהלך הנישואים, אך הרישום להגרלה לגביה התבצע קודם לכן על-ידי הבעל, בהיותו רווק - תיחשב חלק מהרכוש המשותף של בני-הזוג לשעבר. האישה טענה כי השקיעה בדירה סכום משמעותי מכספה הפרטי, והדיינים קבעו כי עצם הרישום להגרלה לא מקנה זכויות קנייניות לבעל, כך שהדירה תתחלק בין השניים שווה בשווה.
הצדדים חיו יחד מ-2014 ונישאו ב-2016. במהלך הקשר נרשמה הדירה האמורה על-שם הבעל בלבד לאחר שהתמודד לבדו, כרווק, בהגרלה בפרויקט "מחיר למשתכן". לטענת האישה, לא יכלה להירשם עימו באותה העת משום שלא היו נשואים והיא לא עמדה בתנאי הסף, אך בפועל כל תהליך הרכישה – כולל חתימת החוזה, העברת התשלומים והרישום בטאבו – התבצע לאחר הנישואים.
האישה טענה שהעבירה 435,000 שקל מכספה הפרטי – מחסכונות ומתנות מהוריה – לטובת רכישת הדירה, ושהייתה מעורבת לגמרי בתהליך: החל מהתעניינות בפרויקט, דרך בחירת הדירה ותיאומים עם חברת הבנייה ועד להפקדת דמי שכירות מהנכס לחשבון המשותף. היא הציגה גם ראיות מהבעל עצמו, כולל הודעות בהן כתב לה כי הדירה תישאר שלה במקרה של פרידה ("את מקבלת דירה אני מקבל דירה, אף אחד מאתנו לא מסכן").
הבעל טען מנגד כי הדירה נרכשה מכוח זכייתו האישית בהגרלה שנערכה עוד קודם לנישואים, וכי מדובר בנכס חיצוני שאינו אמור להתחלק. הוא הוסיף כי האישה לא שילמה ליזם ישירות אלא העבירה דרכו את הכסף, והסכום כלל גם מתנות חתונה שנועדו לשניהם. לטענתו, האישה כבר קיבלה בחזרה את מלוא השקעתה באמצעות דמי שכירות שהניבה הדירה.
שלב ההגרלה לא מקנה בעלות
הדיינים קבעו כי הרישום להגרלה אינו מקנה זכות משפטית ממשית כלשהי, משום שבשלב זה אין התחייבות מהקבלן למכור את הדירה, אין חוזה, והזכייה ניתנת לביטול. לעומת זאת, חתימת חוזה הרכישה, שהתבצעה לאחר הנישואים, היא השלב בו נוצרת לראשונה זכות בדירה. לכן נקבע כי מדובר בנכס שנרכש במהלך הנישואים – ועל כן יש לחלקו.
"אף אם נניח שמדובר בנכס חיצוני, תשלום מחצית מערכה של הדירה על ידי האשה ודאי הופך את הנכס לבר איזון", נכתב בפסק הדין. הם הדגישו כי השקעתה המשמעותית של האישה, השימוש בחשבון המשותף והתנהלותם הכלכלית המשותפת של בני הזוג – מעידים כולם על כוונת שיתוף. עוד הוסיפו הדיינים בהקשר זה שהבעל לא סתר את טענת אשתו לשעבר, כי הסכום שהעבירה נועד לקניית החלק שלה בדירה.
לפיכך קבעו הדיינים כי הדירה תחולה שווה בשווה בין הצדדים, ובמקרה שתוגש בקשה לפירוק שיתוף – יינתן צו מתאים.
- ב"כ האישה: עו"ד נתנאל ירימי
- ב"כ האיש: עו"ד יוסף חי גביזון
עו"ד קורל נורמן שבירו
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.