המוסד התכחש לכך שמדובר בתאונת עבודה ואף ציין כי חוות דעת המומחה לא מוכיחה שהפגיעה אירעה עקב האירוע. אולם בית הדין לעבודה הבהיר כי גם אם עלה ספק כלשהו – עליו לפעול לטובת המבוטח.
בית הדין לעבודה בתל-אביב הורה לאחרונה לביטוח לאומי להכיר במנהל צוות יבוא שנפגע בגבו כשהרים קרטון נייר A4 כנפגע תאונת עבודה. השופט תומר סילורה דחה את עמדת המוסד כי חוות דעתו של המומחה הייתה מהוססת ולא הוכיחה כי הפגיעה נגרמה עקב פעולת ההרמה. הובהר כי גם אם עלה ספק כלשהו בלב המומחה יש לפסוק לטובת המבוטח בהתחשב בתכליתו הסוציאלית של חוק הביטוח הלאומי.
לפי גרסת התובע, באחד מימי מאי 2015 הוא ניגש למכונת הצילום במשרד, התכופף והרים קרטון נייר A4, ואז הרגיש כאב חד בגב התחתון. המנהל שלו שמע את זעקת הכאב שיצאה מפיו ומצא אותו מכופף ואוחז בקרטון. בהמשך פנה התובע לטיפול רפואי שהעלה כי הוא סובל מבלט דיסק בגב התחתון.
בהתאם לכך הוא תבע מביטוח לאומי דמי פגיעה אך המוסד סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה. ב-2015 הוגשה נגדו התביעה לבית הדין לעבודה.
בשנה שעברה דחה השופט סילורה את עמדת הביטוח הלאומי וקבע כי התובע נפגע תוך כדי ועקב עבודתו ולכן האירוע נחשב לתאונת עבודה. בשלב הבא נדרש השופט לשאלה האם יש קשר סיבתי בין התאונה לבין בלט הדיסק של התובע, ולשם כך הוא מינה מומחה רפואי.
בחוות דעתו של המומחה הרפואי נכתב כי בלט דיסק הוא מצב שבהחלט יכול להיגרם או לפחות להחמיר כשמתכופפים להרים משא כבד, אם כי הוא ציין כי אינו יכול לדעת האם האירוע גרם לבלט או רק החמיר אותו.
התובע ביקש לקבל את חוות דעתו אך הביטוח הלאומי עמד על כך שתאונת העבודה לא הוכחה מלכתחילה, ואף אם התרחשה – אי אפשר ללמוד מחוות הדעת של המומחה על קיומו של קשר סיבתי בינה לבין מצבו הרפואי של התובע.
קביעה נחרצת
אלא שהשופט סילוורה קבע כי חוות הדעת מספקת אותו. לשיטתו "גם אם לא ניתן לדעת מתי נגרם בלט הדיסק, הרי שהמומחה היועץ היה נחרץ בקביעתו כי האירוע 'יכול בהחלט' להחמיר או לגרום לבלט בדיסק. לטעמנו, יש באמירה זו... בכדי להרים את נטל ההוכחה באשר לקשר סיבתי זה".
השופט הוסיף כי המומחה אמנם ציין בחוות דעתו כי תקופת אי כושר העבודה שניתנה לתובע על ידי הרופא המטפל – חודש ימים – לא הייתה מוצדקת, אך לצד זאת הוא הוסיף כי "יש לאפשר לתובע ליהנות מהספק ולאשרה".
השופט הסכים עמו. "חוק הביטוח הלאומי הינו חוק סוציאלי", כתב, "הלכה פסוקה היא כי אף אם קיים ספק כלשהו... יש לפסוק לטובת המבוטח".
לבסוף השופט הבהיר כי הביטוח הלאומי לא יכול להתווכח על עצם קיומה של תאונת העבודה – עניין שכבר הוכרע על ידי בית הדין. לפיכך חויב המוסד להכיר בתובע כנפגע תאונת עבודה ולשלם לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 3,500 שקל.
עו"ד יוסי ניזרי
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין