בתביעה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר היא דרשה מחצית מכספי הפנסיה המוקדמת שלו. בית המשפט קבע שהדבר ייצור חוסר איזון בהכנסות הצדדים והשתמש בסמכותו להורות על חלוקה אחרת.
השופט אסף זגורי דן לאחרונה בתביעה לאיזון משאבים בין בני זוג שנפרדו לאחר 30 שנות נישואין. הוא קבע שבאופן עקרוני האישה זכאית למחצית מהפנסיה המוקדמת של הבעל אך מאחר שהיא עדיין עובדת ומשתכרת ראוי לקזז מהסכום את הכספים שמגיעים לאיש מהפנסיה העתידית שלה.
בני הזוג נישאו ב-1986 והביאו לעולם 4 ילדים. ב-2016 הם נפרדו. בתביעה רכושית שהגישה האישה התעוררה מחלוקת באשר לאופן חלוקת כספי הפנסיה המוקדמת שמקבל האיש, שפרש מעבודתו מטעמי בריאות.
האישה טענה שיש לחלק את הכספים שווה בשווה שכן מדובר במשאב משותף. היא הוסיפה כי השיתוף צריך להיות מיידי ומיום יציאתו של בעלה לפנסיה מוקדמת היה עליו לחלוק עמה את התשלומים שקיבל בהתאם להוראות הפסיקה.
הבעל הסכים כי עקרונית כספי הפנסיה משותפים. עם זאת לדבריו, במשך חיי הנישואים תמיד נשא בכל תשלומי משק הבית במלואם, שילם את כל החשבונות וערך את הקניות. לטענתו, כל התשלומים היו ממשכורתו והאישה העבירה את משכורתה לחשבון משלה לטובת בזבוזים והוצאות אישיות. בנסיבות אלה לדבריו, יש לבצע את האיזון בצורה לא שוויונית לטובתו.
הוא הוסיף כי יש להתחשב במצבו הבריאותי ובעובדה כי שאין לו אפשרות פיזית לעבוד בעבודה כלשהי כיום ולחלק את הפנסיה באופן שיקנה לכל אחד מהצדדים סיכוי שווה בעתיד.
עוד לדבריו, יש להמתין עם ביצוע האיזון עד הגעתו לגיל פרישה או עד שהאישה תפרוש מעבודתה.
חוסר איזון בולט
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, הבהיר כי חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו לא שינה את הדין המהותי המקנה לבית המשפט סמכות לקבוע חלוקה לא שווה של נכסים באופן שמתחשב בנכסיהם העתידיים.
לדבריו, לא הגון ולא מאוזן לקבוע כי הצדדים יחלקו את כספי הפנסיה החל ממועד הפרישה, כשמדובר בהשתכרות המרכזית ולעתים היחידה של האיש. זאת כשמנגד, משכורתה של האישה מעבודתה לא מחולקת ביניהם, וכשצפויות לה עוד לפחות 14 שנות עבודה עד לפרישה.
השופט פסק כי בנסיבות אלה, שוויוני ונכון לקבוע כי האישה תקבל חצי מהפנסיה המוקדמת אך מהסכום יקוזז חלקו של האיש בפנסיה העתידית שלה. באופן כזה לדבריו, הכנסות הצדדים הופכות קרובות יותר אחת לשנייה ואין חוסר איזון בולט. הוא הוסיף שכשתגיע האישה לגיל פרישה תהיה התחשבות בסכומי פנסיה שהאיש כביכול ״קיבל״ באמצעות הקיזוז.
בסיכומו של דבר קבע השופט כי יש לקזז מתשלומי הפנסיה המוקדמת של האיש (שמגיעים לאישה) את חלקו בכספי הפנסיה שהייתה מקבלת אילו הייתה פורשת במועד הפרידה. עוד נקבע כי כשתגיע האישה לגיל פרישה ובמשך 14 שנים לאחר מכן היא תקבל את מלוא הפנסיה המגיעה לה ולא יקוזז הסכום שמגיע לאיש.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד רפאל עמר
- ב״כ הנתבע: עו"ד דקלה אסידו חכם
עו"ד איילה תל-פז
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.