מהנדס שתכנן בית לפני כ-30 שנה נמצא אחראי לכך שהבית שקע לתוך הקרקע. עם זאת, בית המשפט הטיל אחריות זהה גם על הבעלים כיוון שהזניחו את הבית.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק באחרונה פיצוי של כ-900 אלף שקל לזוג שביתו שקע 21 שנים אחרי שנבנה. השופט ד"ר אחיקם סטולר קבע כי המהנדס שתכנן את השלד התרשל אך עם זאת הטיל אחריות שווה על בני הזוג, שלא דאגו לתחזוקת הבית לאורך השנים.
בני זוג, בעלי בית במושב בית אלעזרי, אבחנו ב-2005 שיפוע קל במבנה. כשנתיים לאחר מכן המצב הוחמר וחצי מהבית ממש שקע לתוך הקרקע. הם פנו לעזרת המהנדס שתכנן את השלד בשנת 1986 אולם הוא לא נענה לפניותיהם, וכך הגיע העניין להכרעת בית המשפט.
בתביעה שהגישו נגד המהנדס טענו בני הזוג לרשלנות בתכנון השלד. לטענתם, הבית שקע עקב תכנון לקוי ושימוש בכלונסאות שאינם מתאימים לסוג הקרקע או למשקל הבית.
סכום התביעה הועמד על 3 מיליון שקל כפיצוי על הריסה ובניית הבית מחדש, החזרים על תיקוני ביניים, מימון דיור חלופי ועגמת נפש.
הנתבע הגיב בשתי טענות מקדמיות של התיישנות ושיהוי. לטענתו, לו הבעיה הייתה בשלד התובעים יכולים היו לעלות עליה כבר בשנתיים שלאחר סיום הבנייה, והתביעה נועדה להוציא ממנו כסף לשיפוץ.
על כל פנים, הנתבע טען כי עשה את עבודתו נאמנה ובהתאם לכל התקנים והנהלים, בדק את העומס הצפוי, סוג הקרקע ובחר בכלונסאות תקינים.
לטענתו, אין קשר סיבתי בין הנזק לבין התכנון. הנזק נגרם עקב חדירת מים לקרקע – ולכך אחראים התובעים, שלא תחזקו את מערכות המים והביוב ולא השלימו את העבודות הנדרשות כדי למנוע חלחול מים לקרקע.
עוד הוא מצא כי התובעים ביצעו בבית שינויים מבלי שהתייעצו עמו והשפיעו על מצבו הנוכחי. בנסיבות אלה הוא ביקש להטיל עליהם 100% רשלנות תורמת.
באשר לנזקים, הוא טען כי הם מוגזמים, כי אין כל צורך בהריסת הבית וכל הסיפור יכול להיגמר בעלות של 25 אלף שקל.
כל צד - והאחריות שלו
השופט ד"ר סטולר דחה בראש ובראשונה את הטענות המקדמיות של הנתבע. הוא קבע כי מאחר שהנזק התגלה רק ב-2005 תקופת ההתיישנות עדיין לא חלפה, וכי התובעים לא השתהו בהגשת התביעה שכן ניסו קודם לפתור את העניין מחוץ לבית המשפט.
לגופה של התביעה, השופט חקר חוות דעת של ארבעה מומחים – שתיים מטעם התובעים, אחת מטעם הנתבע ואחת מטעם בית המשפט, והגיע למסקנה כי האחריות לשקיעת הבית מוטלת על הנתבע ועל התובעים שווה בשווה.
השופט מצא כי הנתבע פעל בניגוד לתקן הבנייה 940 כשהשתמש בכלונסאות שלא תאמו את הקרקע, וכי התרשל בכך שלא קיבל דוח מיועץ קרקע לפני שניגש לעבודת התכנון.
ואולם יש גם אמת בדברי הנתבע שכן התובעים האיצו את הכשל התכנוני בכך שלא פיתחו את השטח, לא הרחיקו מים מיסודות המבנה, לא ביצעו ניקוז ולא תחזקו את מערכת הביוב.
באשר לעלות הנזקים, השופט מצא כי הפתרון הטוב ביותר העומד בפני התובעים הוא להרוס את הבית ולבנותו מחדש – עבודות שהוערכו בעלות של 1.5 מיליון שקל. הנתבע – כמי שאחראי ל-50% מהנזק – צריך לשלם לתובעים מחצית מסכום זה בנוסף למחצית הוצאות החיזוק הזמני וכן פיצוי קל על עגמת נפש.
בסך הכל הנתבע חויב ב-833,924 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.
לקריאת פסק הדין המלא לחצ/י כאן
- ב"כ התובעים: עו"ד חיים כהן, עו"ד הדד וירשיני
- ב"כ הנתבע: עו"ד צבי כהן, עו"ד איתי בקר
עו"ד חיים פרטוש
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין