לפסק הדין בעניין ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל נ' אטראד חסן
אדם, שלמד משפטים ונכשל בבחינות הלשכה במשך עשור, נחשף כמי שהתחזה להיות עורך-דין בדיון בבית-משפט השלום. לשכת עורכי הדין העמידה אותו לדין משמעתי והטילה עליו עונש, אולם הוא כפר בסמכותה לשפוט אותו כיוון שאינו חבר בשורותיה. מה פסק המחוזי?
סטודנט למשפטים, שסיים את תקופת ההתמחות בשנת 2002, ניגש בסיומה לבחינות הלשכה. לצערו הרב, הוא לא צלח את הבחינות ולא התקבל כחבר בלשכת עורכי הדין. מאז, אותו בחור ניגש לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין פעמים רבות: בחלקן נכשל שוב ושוב ובחלקן דחתה הלשכה את בקשותיו להיבחן על הסף.
אלא שאותו בחור לא נתן לכישלונות לעצור בעדו: באפריל 2007 הוא הופיע בבית משפט השלום בעכו, כאשר הוא מייצג חייבת בהליך התנגדות לביצוע שטר. הוא הציג את עצמו כמתמחה במשרד בו סיים את התמחותו שנים קודם לכן, והופעתו באותו דיון נעשתה על דעת עצמו ולא בשמו או במקום עורך-דין מאותו משרד.
לשכת עורכי הדין חשפה את המתחזה והגישה נגדו כתב קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין. האיש זומן לדיון הוכחות, אליו בחר לא להתייצב כלל, והוא הורשע בכל המיוחס לו. נגזר עליו עונש של פסילה לצמיתות משורות המקצוע וקנס כספי בסך 3,000 ש"ח.
בעקבות החלטה זו הגיש המתחזה ערעור לבית הדין הארצי המשמעתי של הלשכה. במסגרת הערעור עלתה השאלה, כלום יש לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין סמכות לדון בעניין, שכן אותו מתחזה כלל אינו עורך-דין ואינו נמנה על חברי הלשכה.
בית הדין הארצי המשמעתי קבע כי במצב הדברים, בו במועד ההתחזות בבית המשפט לא היה האיש עורך-דין ועל כן לא היה נתון למרותה של הלשכה, הרי שכלליה אינם חלים עליו. מה גם, שהאיש מעולם לא הגיש בקשה לחברות בלשכה (מתוקף כישלונותיו במבחניה). עוד קבע בית הדין הארצי המשמעתי, שהלשכה עצמה סירבה לאפשר לו להיבחן בבחינות ההסמכה ולא הוכיחה את סמכותה ביחס למתחזה. על כן, קבע בית הדין, כי דין הקובלנה להימחק.
רוצה להיות חבר של קבע
בעקבות החלטת בית הדין הארצי המשמעתי של לשכת עורכי הדין, הגישה הלשכה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. לטענתה, על אף סירובה לאפשר למתחזה להיבחן בבחינות ההסמכה, הרי שאין הדבר מהווה הכרעה סופית בדבר קבלתו כחבר בלשכה, שכן מדובר בסירוב לעת הזו בלבד ובפני המתחזה עומדת האפשרות לבקש שוב להתקבל כחבר בלשכה.
הלשכה הוסיפה, כי מתמחים רבים ממשיכים לעבוד במסגרת ההתמחות גם לאחר תום שנת ההתמחות הרשמית שלהם, ולפיכך מרותה עדיין חלה על המתחזה, במיוחד לאור העובדה שהביע את רצונו להימנות על עורכי הדין החברים בשורותיה.
מנגד, טען המתחזה, כי אין הצדקה לקובלנה שהגישה הלשכה. לטענתו, הוא אומנם הופיע בבית המשפט בשמו של עורך-דין אחר, אך בעוד הוא הציג עצמו בדיון כמי שעובד באותו משרד, בפרוטוקול נרשם כי הוא רק מתמחה במשרד. לשם תמיכה בטיעון זה צירף המתחזה מכתב מאת אותו משרד, שאישר כי אפשר למשיב לעבוד במשרד מספר ימים בשבוע, על מנת "לעמוד על עבודתו כעו"ד" ו"לרענן את הידע המשפטי שלו" לקראת בחינת ההסמכה. המתחזה גם אישר כי הוא ממשיך לנסות להתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין.
מי שפעל כעורך-דין - כפוף ללשכת עורכי הדין
לאחר שבחן את טענות הצדדים, קבע השופט הבכיר צבי סגל, כי הכפיפות לדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין חלה על כל המועמדים לחברות בלשכה, החל מתחילת התמחותם ואילך. מכיוון שבמשך העשור שחלף עם תום תקופת התמחותו של האיש הוא פעל במטרה להתקבל כחבר בלשכה, ציין השופט, ומכיוון שהמעשים הנדונים בוצעו בזיקה ישירה למקצוע, אין טעם לקביעה כי המשיב לא היה נתון למרות לשכת עורכי הדין במועד בו ביצע את אותם מעשים.
השופט הדגיש, כי רק במקרים בהם הבהיר מועמד במפורש או במשתמע כי אין בכוונתו לשוב ולהיבחן בבחינות הלשכה או להימנות על שורותיה, רק אז לא תחול סמכותה של לשכת עורכי הדין עליו. על כן, קבע השופט, דין הערעור להתקבל והצדדים ישובו לבית הדין הארצי המשמעתי של לשכת עורכי הדין לבירור העניין.
לפסק הדין בעניין ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל נ' אטראד חסן
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.