- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
האישה מסרבת להתגרש – הבעל קיבל פטור ממזונות
בפסק דין שהותר לפרסום לאחרונה פטר בית הדין הרבני בעל מחובת תשלום מזונות לאשתו. ההחלטה ניתנה כאמצעי לחץ על האישה לקבל גט בהמשך לפסק דין קודם שחייב אותה להתגרש.
בני הזוג נפרדו לפני כשנתיים וחצי. תביעת גירושין שהגיש הבעל התקבלה והאישה חויבה להתגרש. על אף החיוב היא סירבה לקבל גט והבעל ביקש לפטור אותו מתשלום מזונות לאשתו. בית הדין הרבני בירושלים קיבל את בקשתו ופסק שמכיוון שהסיבה לכך שהבעל עזב את הבית הייתה התנהגותה השלילית של האישה כלפיו, היא אינה זכאית למזונות כבר ממועד הפירוד.
האישה חויבה בגירושין בפסק דין מיוני 2017. בפסק הדין נקבע כי אם היא תסרב להתגרש תהיה זו עילה לשלול את זכאותה למזונות.
זמן קצר לאחר מכן הצדדים הוזמנו לסידור הגט אך האישה הודיעה שאינה מסכימה להתגרש ובכוונתה לערער לבית הדין הרבני הגדול.
בעקבות סירוב האישה הבעל הגיש בקשה לפטור אותו מהחובה לשלם לה מזונות מיום הפירוד או לכל הפחות מהיום בו הגיש את תביעת הגירושין. כמו כן הוא ביקש לפטור אותו מתשלום המזונות בעתיד.
״זרקה אותו״
הרב אוריאל לביא, הרב שלמה תם והרב דוד מלכא הבהירו שלפי השולחן ערוך לאחר שמחייבים אישה בגירושין נשללת זכאותה למזונות אם היא מסרבת להתגרש. זאת, במטרה להפעיל עליה לחץ לקבלת הגט.
לדבריהם, על פי ההלכה חיוב אישה בקבלת גט מפקיע את חיוביו הכספיים של בעלה כלפיה לדאוג ל״שארה וכסותה״ (מזונות ובגדים). בהקשר זה ציטטו הדיינים את דברי המהר״ם מרוטנבורג במסכת כתובות שלפיהם אישה שהרגילה את הבית ב״קטטה״ נחשבת מורדת ואינה זכאית למזונות.
בנוסף הם הבהירו שעל פי ההלכה אין הבעל חייב במזונות אשתו אלא כשהיא עמו, ורק אם נקבע שעזיבתה הייתה מוצדקת הוא יחויב להמשיך לשלם לה מזונות.
הדיינים הוסיפו כי שלילת המזונות מהאישה לא תגרום לה למחסור חמור כך שאין חשש לכפיית הגירושין.
באשר למועד שממנו יש לשלול את המזונות קבעו הדיינים שהתנהלותה השלילית של האישה בחיי הנישואין בכלל ובחיי האישות בפרט מצדיקה לתלות את האשם בפירוד בה ולשלול את זכאותה למזונות כבר ממועד הפירוד ולא רק כלפי העתיד.
הם הסבירו כי בדרך כלל כשהאישה היא זו שעוזבת את הבית ותובעת מזונות מוטל על בית הדין לברר ממי ״המניעה״, כלומר מי אשם בפירוד. כאשר המניעה היא מהבעל היא אינה מאבדת את זכותה למזונות. אולם במקרה זה, הבעל עזב את הבית מטעמים מוצדקים ולא יעלה על הדעת לחייב אותו במזונות אשתו כשהיא במעשיה השליליים כפתה עליו את העזיבה ולמעשה ״זרקה אותו מהבית״.
בסיכומו של דבר פסקו הדיינים שהבעל פטור מתשלום מזונות לאשתו החל ממועד הפירוד.
- ב״כ התובע: טו"ר מרדכי שיינין, עו"ד משפחה אליהו שפירא וטו"ר משה יעקב קרו
- ב״כ הנתבעת: טו"ר משה מיטלמן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
