למה יוצאת אישה חרדית כנגד מימון מסעות הבחירות של המפלגות החרדיות? רות קוליאן, סטודנטית למשפטים, הגישה את הבג"צ הראשון כנגד מימון מסעות הבחירות של המפלגות החרדיות: " לא ייתכן שמי שמעניק יחס שאינו של שוות בין שווים, יזכה למימון מפלגות כחוק".
בשבוע שעבר פורסמה בעיתונות האינטרנטית והכתובה ידיעה על אישה חרדית שעתרה לבג"צ בעניין ביטול מימון המדינה למפלגות המדירות נשים משורותיהן באופן עקרוני ואידאולוגי. עד מהרה נדחקה הידיעה הזאת לשולי החדשות וכעבור יומיים - נעלמה מהרדאר התקשורתי. אחרי הכל, לא מדובר פה על קפה בחמישה שקלים, על קידוח נפט, על הגרעין האיראני או על זוכי פרס נובל בכלכלה. בסך הכל בג"צ באחד העניינים העקרוניים ביותר, המכתיבים את אופייה של הדמוקרטיה הישראלית.
הדרת נשים במימון האזרחים
רות קוליאן נולדה ומתגוררת בפתח תקווה. היא בת 32, הבת השניה מבין ארבע בנות. אמה היא עקרת בית ואביה איש חולה מאוד, המתקיים מקצבת נכות. היא סטודנטית שנה שניה למשפטים בקמפוס החרדי במכללת קריית-אונו, והיא הראשונה שקמה וצעקה את מה שכבר שנים ידוע, אך נעלם בסבך המציאות הפוליטית שלנו: אזרחי המדינה מממנים מכיסם את הדרת הנשים של המפלגות החרדיות, בחסות החוק ובניגוד להרבה מאוד חוקים אחרים.
רות קוליאן לא משתייכת לארגוני זכויות האדם או לתנועות למעמד האישה. היא פשוט רצתה להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות, כחלק מרשימה מפלגתית שהיא מזדהה עם האג'נדה היהודית שלה. אלא שאותה רשימה עם אותה אג'נדה היא בדיוק זאת שלא רצתה אותה בסביבה. רות, במקום להתקפל עם החצאית בין הרגליים או להוריד את השביס ולהניח אותו בארון, קמה ועשתה מעשה:
"קשה לי לחשוב בקטן"
"נקודת המוצא של האישה החרדית היא שקיים עליה איסור לרוץ לתפקידים ציבוריים, אלא שתמיד בער בי הרצון לעזור, לתרום ולשנות. קשה לי לחשוב בקטן ואני רוצה ומעוניינת להניע שינויים כוללניים, אך היות והנחתי שהדבר אסור, לכאורה, מפאת ההלכה, תמיד הרגשתי כחוטאת.
"יום אחד החלטתי לברר בעצמי את הדברים, ולאחר שיחה עם הרב בעדני, שאישר שאין איסור הלכתי לאישה לכהן בכנסת, הסקתי מכך קל וחומר והודעתי על התמודדות למועצת העיר. התכוונתי לרוץ תחילה ברשימה עצמאית, ולבסוף לא הספקתי להגיש את רשימותיי. לאחר מכן היו דיבורים עם נציגי מפלגה חרדית, אך הם רצו שאלך לרב שלהם לקבל דעת תורה באשר להצטרפות אישה לרשימה למועצה, והבנתי שהם מנסים לגרום לי לאבד זמן יקר. כל פניותיי האחרות לגופים פוליטיים-דתיים עלו בתוהו: שיחות עם רבנים ספרדיים, השייכים למועצת חכמי התורה, הבהירו לי שלא יקבלו נשים כעניין עקרוני.
"בדור שבו אבדו העקרונות - מבינים רק כסף"
"בשלב הזה הבנתי, שאם הרשימות הללו ממשיכות לקבל הטבות כמו שמקבלות רשימות שאינן מפלות נשים, השינוי לא יגיע לעולם: לא ייתכן שמי שמעניק יחס שאינו של שוות בין שווים, יזכה למימון מפלגות כחוק. אם אתה פוגע בזכות לשוויון של האחר, למה שתוכל לטעון לזכותך לשוויון מאוחר יותר? נשים מהוות 51% מהאוכלוסייה, איזו סיבה יש ל-51% הללו לממן מפלגה הקוראת להדרת נשים, בפרט במדינה שמחוקקת חוקים רבים בעד נשים, אך למעשה מעניקה פרסים למפרים אותם?
כאחת שבאה מהמגזר, אני מאמינה שברגע שתהה איזושהי סנקציה נגד מפלגות או רשימות נעדרות נשים, המצב ישתנה. לצערי, בדור שבו אבדו העקרונות - מבינים רק כסף, וברגע שתהיה פגיעה בכיסם של מרחיקי הנשים, במובן של אי מתן "פרס" בצורת מימון הבחירות, אז יתחיל השינוי האמיתי. הגיע הזמן שהמדינה תלך לקראת האזרחיות בנושא הזה, שהוא הפרה הקדושה האחרונה.
"התייעצתי עם המרצה שלי, ליאת מרקוביץ', ועם פרופסור נוסף מהאוניברסיטה העברית ולבסוף החלטתי להגיש עתירה לבג"צ. העתירה נסמכת על הוראותיהם של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק שיווי זכויות האישה. מטרתה היא לשלול מימון ממפלגות שאינן כוללות נשים בין חבריהן, וממפלגות המעגנות בתקנוניהם כי נשים אינן מורשות להתמודד בבחירות מקומיות וארציות.
מגן ולא חרב
"בקיץ האחרון הוגשה בקשה לפסול את ש"ס ואגודת ישראל מלהתמודד בבחירות הארציות. מקטנות דעתי אומר, כי בקשה כגון זו נדונה לכישלון היות ולדרוש משופט במדינת ישראל לאסור על מאן דהוא מלהתמודד בבחירות כמוהו כלהורות על עריפת ראשו ולא לתת לו זכות ונחלה כלל. זה מה שאני מכנה 'חרב'.
"לעומת זאת, לבקש כי לא אממן את מי שקורא שלא לתת לי דריסת רגל במוקד קבלת ההחלטות, הוא דבר לגיטימי, שאני מכנה 'מגן'. זה כמו לומר: 'בסדר, תתמודדו, מי שרוצה להצביע עבורכם - שיצביע, אבל לא על חשבוני'. לא ייתכן שבישראל 2013 עדיין יהיו קיימים חוקים ותקנונים שלא מסדירים, מפקירים, ואף מבזים את כל מעמד האישה.
"אז כן, יש חששות, אבל הפחדים הם בעיקר בראש, ולרוב נטולי אחיזה אמיתית במציאות. אני צריכה לעשות את מה שמקדם את העקרונות שאני מאמינה בהם, כי תחושת החמצה גרועה יותר מכל חשש מזויף. כאשר יש התנהגות פסולה, ישנה חובה בסיסית של הפרט בחברה שאומרת שעליו לתקן זאת. אני לא יכולה לתקן את העולם, אבל אני יכולה לנסות לתקן את הסביבה שבה אני חיה, וגם אם לא אצליח, אני צריכה לנסות.
"זה לא פשוט לעמוד מול מי שעד לא מזמן ראיתי בהם מנהיגים שלי, וכעת אני מסבירה להם ש'לא זו הדרך'. אני יודעת שיש כאלה שלא אוהבים את הרעיון, אבל הם יהיו חייבים להבין שזה לא נגדם, זה לטובת נשותיהם, בנותיהם, נכדותיהם, האימהות שילדו אותן. אחרי כל כך הרבה שנים, בהן דחקו את רגלי הנשים לירכתיים, הנשים מרימות כעת ראש ודורשות את מקומן הטבעי. השינוי יבוא, וככל שיקדימו להסתגל אליו - כן ייטב.
"למה את צריכה את זה?"
"יש נשים שאומרות לי: 'למה את צריכה את זה? לכי ללמוד לשרת את הציבור, אבל בצניעות, תהיי בלנית, מדריכת כלות, אבל למה דווקא זה? יש גם תגובות תומכות מנשים חרדיות, על כך שאני מעמידה את עצמי בחזית בשם נשים ובשם הצדק והשוויון. נשים יתחילו להבין שאין כל איסור בהלכה המונע מהן להתמודד ולכהן בתפקידים ציבוריים. מי שאומר שיש איסור - אני מציעה לו ללכת ולבחון שוב את ההלכה.
"על אף שרבים אומרים לי שבג"צ ידחה את העתירה ולא יתערב, אני עדיין מאמינה שבית גבוה לצדק יעשה צדק. הציעו לי למשוך את העתירה ולהישאר עם כבודי, אך קשה לי להשלים עם עוול של שנים. עוול מקולקל לא אמור לזכות לגיבוי במדינה מתוקנת. מימון מפלגות בלתי מותנה כמותו כהענקת חותמת להתנהגות בלתי ראויה, ואת זה צריך לעצור. אני מאמינה שגם השופטים מבינים זאת, תפקידם הוא לעצור זאת. עיני הנשים במדינה נשואות אליהם וממתינות למוצא פיהם".
לקריאת העתירה רות קוליאן נ' מדינת ישראל
ביום 20 לאוקטובר 2013 נקבע תאריך לדיון בעתירה: 6 לנובמבר 2013, בשעה 11:30, באולם ב'.
הרכב השופטים שיידון בעתירה הוא: המשנה לנשיא כב' הש' מרים נאור, כב' הש' אסתר חיות, כב' הש' ניל הנדל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין