התובע נפגע לפני כ-11 שנים בהתנגשות בין שני אופנועי ים. השופט קיבל את עמדתו כי על שירביט לפצות אותו על אף שהאופנוע שביטחה עבר בעלות ללא ידיעתה.
התובע סיפר כי באוקטובר 2005 נפגע בהתנגשות שאירעה בין שני אופנועי ים בחוף ימה של עכו. הוא ישב מאחורי המשיט של אחד מאופנועי הים וכתוצאה מההתנגשות, הועף למים ונחבל בכתפו.
את התביעה הגיש התובע באמצעות עו"ד עדיאל גוהר ועו"ד עשהאל בר-נס, ממשרד גוהר את גוהר, כנגד משיט אופנוע הים השני שלדבריו נהג בכלי במהירות מופרזת ובחוסר אחריות, וכנגד חברת הביטוח שירביט, שביטחה אופנוע זה בביטוח צד ג'.
נהג האופנוע, שיוצג על ידי עו"ד טועמה עודה, הכחיש את התאונה וטען כי באותו יום בכלל שהה בעבודתו. לדבריו, מדובר בתאונה מבוימת שכל מטרתה סחיטת פיצויים ממנו או מחברת הביטוח שלו.
שירביט, שיוצגה על ידי עו"ד פז מוזר, טענה להיעדר כיסוי ביטוחי מאחר שאופנוע הים נמכר במהלך תקופת הביטוח והצדדים לעסקה לא יידעו אותה על העברת הבעלות.
היא הוסיפה כי רכיבה על אופנוע ים היא ספורט אתגרי והתובע הכניס את עצמו למצב של הסתכנות מרצון.
התובע ציין בתגובה כי יש להחיל על המקרה את חוק חוזה ביטוח ופקודת רכב מנועי ולקבוע כי הפוליסה לא פקעה מאחר ששירביט לא הוכיחה שהייתה נמנעת מלבטח את הנתבע אילו ידעה על העברת הבעלות.
לטענת שירביט, אופנוע ים אינו "רכב מנועי" ובכל מקרה, מדובר בפוליסת ביטוח ימי שכפופה אך ורק לחוק האנגלי.
ההסדר הוחל בהיקש
השופט הבכיר ג'מיל נאסר מבית משפט השלום בעכו קיבל את גרסתו של התובע לעניין עצם התרחשות התאונה בין שני כלי השיט. לדבריו, גרסת הנתבע כי באותו יום שהה בעבודתו לא הוכחה וגם אינה מתיישבת עם מסמכים שהגיש מטעמו לשירביט ועם פיצויים ששילם לבעל האופנוע השני.
לקביעת השופט, הנתבע היה צריך לצפות כי אי שמירת מרחק סביר בינו לבין האופנוע האחר עלולה לגרום להתנגשות. בהקשר זה, השופט דחה את טענת ההסתכנות מרצון מהיעדר הוכחה.
בשאלת הכיסוי הביטוחי קיבל השופט את טענות ב"כ התובע וקבע כי חוק חוזה ביטוח אינו חל על פוליסות ביטוח ימי רק כשמדובר בנזקי רכוש. ואולם, ככל שמדובר בנזקי גוף, אין הצדקה שלא להחיל את הוראות החוק.
באופן תקדימי השופט קיבל גם את טענת ב"כ התובע כי יש להחיל את הוראות פקודת רכב מנועי בדרך של היקש על נסיבות המקרה. לדברי השופט, אף שאופנוע ים אינו רכב מנועי והפקודה לא חלה לגביו, יש להחיל את הרציונל שבבסיס ההסדר שבפקודה ולקבוע כי הפוליסה לא פקעה עם העברת הבעלות מאחר ששירביט לא הוכיחה שמבטח סביר היה נמנע מלבטח את הנתבע.
בסיכומו של דבר חייב השופט את שירביט לפצות את התובע ב-149,800 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד של 20%.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.