כמו בכל העולם, גם בישראל קורה שאזרחים ישראלים מוצאים אהבה עם בני זוג שאינם ישראלים. כיצד יכול בן הזוג לקבל מעמד חוקי בישראל?
"האהבה עיוורת", כך נאמר. גם בישראל, לעתים אנשים שהם אזרחים קושרים את גורלם עם כאלה שאין להם אזרחות. הדבר מקבל חיזוק לנוכח אוכלוסיות של עובדים זרים, השוהים בישראל באשרת עבודה לתקופה מוגבלת, ובכלל לאור הטרנד של בני זוג מהפיליפינים או ממזרח אירופה.
לשאלות על אשרות שהייה בישראל:
עורך דין אזרחות ואשרות בישראל
מצד אחד, נראה כי הזכות לקיים זוגיות עם מי שאינו תושב או אזרח ישראל ברורה מאליה. הזכות להקים בית בישראל, גם עם מי שאינו יהודי, תעבור בצורה חלקה מבלי ההתערבות של מדינת ישראל בדבר.
אולם לא כך הם פני הדברים. משרד הפנים באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה מפקח על שהייתם של אזרחים זרים בישראל. הבעיה עולה כאשר בני הזוג מבקשים להקים בית בישראל. במקרה שכזה, עצם העובדה כי הם בני או בנות זוגם של אזרחים ישראלים, אינה מקנה להם כל זכות לישיבה בארץ, ובוודאי שלא לוויזה המאפשרת עבודה וקיום בכבוד. בנוסף, ישנו חשש שבאי הסדרת המעמד של בן הזוג, אותו בן זוג זר ימצא את עצמו בפני הליך גירוש מהארץ.
גם אם בני הזוג נישאו, אין הדבר מאפשר מתן אזרחות או רישיון שהייה בישראל באופן אוטומטי. בכל המקרים יש לפנות למשרד הפנים על מנת לבקש רישיון שהייה ושינוי ויזה. אמנם נישואים מהווים ראייה טובה לגבי כנות הקשר בין הצדדים, אולם גם הם לא מביאים אוטומטית להסכמת רשות האוכלוסין למתן מעמד כלשהו לבן הזוג הזר.
ההליך המדורג
רשות האוכלוסין בודקת בקשות מסוג זה בהליך הנקרא "ההליך המדורג". במידה שבן הזוג הזר שוהה בארץ עליו לשהות כן באופן חוקי הואיל וחוק הכניסה לישראל מחייב מתן אשרה כלשהי לכל אדם שנכנס לישראל, החל מתייר וכלה בעולה חדש. לחילופין, המדינה יכולה לסרב לכניסתו של אדם אל שטחה.
ההליך המדורג כולל הגשת טפסים של בן הזוג הזר והצגת הראיות לגבי מהות הקשר בין בני הזוג. בן הזוג הזר נדרש להגיש, בין היתר, אישורים על מצבו המשפחתי, תעודת יושר, כאשר אלו מתורגמים משפת המקור לעברית ומאומתים נוטריונית באישור אפוסטיל.
חשוב שהטפסים ימולאו בצורה דקדקנית ושלמה, שכן לפעמים לא ניתנת ההזדמנות לתקן את הדבר, והסירוב בטיפול בבקשה עלול לגרור הוצאות נוספות בקיום הליכים משפטיים נוספים ומיותרים.
לאחר הגשת הבקשה ברשות האוכלוסין. במקרה של סירוב הצדדים יזומנו לראיון אישי או למספר ראיונות השלמה, במטרה לבחון את כנות הקשר בין הצדדים. הראיונות מתנהלים אל מול כל בן זוג בנפרד כאשר המטרה היא לבדוק האם מדובר בזוגיות אמת, ולא בניסיון לקבלת מעמד שהייה שלא על בסיס אמיתי. הריאיון יורד לפרטים הקטנים ובודק אצל כל אחד את ההיכרות האינטימית שלו עם בן הזוג.
לאחר הריאיון תינתן תשובת רשות האוכלוסין, במסגרתה ישנה אפשרות שרישיון השהייה יוארך מפעם לפעם לתקופות שונות.
לפעמים אין הזדמנות שנייה
במידה ומשרד הפנים מסרב לקבל את בקשת הצדדים, אזי שמורה להם הזכות להגיש ערר לבית הדין לעררים על פי חוק הכניסה לישראל כנגד החלטות רשות האוכלוסין. בערכאה זו יושבים דיינים שהתמחותם בעניין מאפשרת בדיקה יסודית של החלטת רשות האוכלוסין, וניתן לקבל סעדים מתאימים לבדיקה חוזרת או לביטול החלטת רשות האוכלוסין, כמו גם סעדים זמניים.
על החלטות בית הדין לעררים ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, אולם הערעור בתכליתו מצומצם. בית המשפט יבחן האם ההחלטות שהתקבלו על ידי רשות האוכלוסין ובית הדין לעררים היו החלטות סבירות בנסיבות העניין.
לדוגמא, בעתירה אשר הוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל בית המשפט את הטענה כי בתו של בן הזוג הישראלי תמכה בקשר שלו עם אזרחית זרה, דבר המהווה סממן חיובי דווקא לכנות הקשר.
למרות קיומן של ערכאות אלה, ישנה חשיבות רבה להתחיל בתהליך בליווי עורך דין, מאחר שלפעמים לא תתאפשר יותר מהזדמנות אחת לבצע את ההליך וקשה יהיה לתקן את הדרוש תיקון.
* עורך דין שלמה כץ עוסק באזרחות ואשרות בישראל ומשפט מנהלי
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין