במסגרת פרויקט פינוי בינוי גילו הדיירים כי הגישה לחניות דורשת תמרונים רבים. בית המשפט פסק לטובתם פיצוי על ירידת הערך ועוגמת הנפש
בבית משפט השלום בבתל ים התקבלה לאחרונה תביעה שהגישו שלושה זוגות שקנו דירות במסגרת פרויקט פינוי בינוי בתל אביב. בפסק הדין התקבלה טענתם כי יש פגם בחניון שאינו מאפשר להם כניסה סבירה לחניות שרכשו. טענת הקבלנים כי אין בסיס לפיצויים שכן הבעיה תיפתח בעתיד לאחר השלמת הבניין הסמוך נדחתה, והם ישלמו לכל אחד מהזוגות 65,000 שקל.
התובעים, שיוצגו על ידי עו"ד שרית לנגה, הם רוכשי שלוש דירות בבניין בתל אביב שעבר פינוי בינוי. הנתבעות הן קבלניות הפרויקט, חברת ״יצחק עפר חברה לבניין ופיתוח״ וחברת ״אודן הדר יוסף״.
התובעים סיפרו כי במסגרת הסכם המכר רכשו מהנתבעות חניות. הם קיבלו את החזקה בדירות בינואר ופברואר 2014.
זמן קצר לאחר מכן התברר להם שהחניות לקויות ואינן ניתנות לשימוש סביר. לדבריהם, מקור הבעיה הוא בתכנון לקוי של הירידה לחניון באופן שאינו מאפשר נסיעה שוטפת מבלי להסתכן בפגיעה ברכב.
התובעים ציינו כי פנו לנתבעות מספר רב של פעמים בבקשה לתיקון הליקוי אך נאמר להם כי החניון נבנה על פי הנחיות של יועצי תנועה, מתכננים ואדריכל, באישור עיריית תל אביב, וכי אין שום אפשרות לשנות. לדבריהם, הנתבעות המשיכו להתעלם מהם גם כשהגישו להן חוות דעת שלפיה רכבים פרטיים קטנים נתקלים בקושי רב לעבור בעיקול ורכבים בינוניים לא יכולים להיכנס בכלל.
הנתבעות, שיוצגו על ידי עו"ד דן ישעיה ממשרד יעקב חשין, טענו כי שטחי החניון תקניים במצבם הנוכחי ותנאי התמרון בחניון מתוכנננים להיטיב עם הדיירים בעתיד לאחר שיושלם וייבנה הבניין הסמוך לבניין התובעים. במועד זה תורחב רמפת הכניסה לחניון לכדי רחבה כפולה ומשותפת לשני הבניינים.
אחראיות לליקוי
השופט עזריה אלקלעי מינה מהנדס לבחינת הפגמים בחניון. המומחה כתב כי אכן קיים ליקוי בתכנון וביצוע הפניה שמאלה מהרמפה הראשית לכיוון דרך הגישה לחצר החניה של התובעים. הוא הוסיף כי אין פגם בתכנון ובביצוע תאי החניה עצמם, אלא רק בגישה אליהם.
המומחה קבע כי תכנון הפניה שמאלה אינו תואם את ההנחיות לתכנון וחניונים של משרד התחבורה. זאת ועוד, ניסיונות כניסה לחניון הראו כי רכבים קטנים ובינוניים יכולים לבצע פנייה שמאלה בעזרת תימרון הרכב ואילו רכבים גדולים אינם יכולים לפנות כלל. זאת, כשמעברים בתוך חניון חייבים להיות רציפים.
השופט קיבל את חוות דעת המומחה וכתב כי היא לא נסתרה. הוא הוסיף כי המומחה אישר שאם הרמפה תורחב לאחר הריסת הקיר המפריד בין הבניינים הבעיה תיפתר אך הנתבעות לא הוכיחו מתי תסתיים בניית הבניין הצמוד.
״העובדה שלפי התכניות ניתן לבנות רמפה משותפת בשני הבניינים הסמוכים אין בה כדי להכשיר ולהצדיק את הפגם בגישה למקומות החניה״, כתב.
בנסיבות אלה קבע השופט שהנתבעות אחראיות לליקוי שאינו מאפשר חנייה תקינה וסבירה של כלי רכב.
השופט פסק לזכות כל אחד מהתובעים פיצוי של 50,000 שקל על ירידת ערך בתוספת 15,000 שקל על עוגמת נפש.
בסך הכל חויבו הנתבעות ב-195,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד של 25,000 שקל והוצאות של 34,902 שקל .
לפסק הדין המלא בתיק 54705-12-17
- ב״כ התובעים: עו"ד שרית לנגה
- ב״כ הנתבעות: עו"ד דן ישעיה ממשרד חשין (יעקוב חשין)
- ב״כ צד ג' 1: עו"ד עליזה לוין
- ב״כ צד ג' 2: עו"ד אוהד גוטמן ממשרד אלרום רום סלומון ושות'
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין