המנוחה הגיעה למיון של "ברזילי" בגלל כאבים בבטן ולאחר 15 שעות איבדה הכרה ונפטרה. סיבות המוות האפשריות: התקף לב או תסחיף ריאתי
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו ילדיה של אישה שנפטרה לפני תריסר שנים בבית החולים "ברזילי", נגד מדינת ישראל כבעלת בית החולים. האישה פנתה לבית החולים לאחר שחשה כאבים בבטנה בעקבות ניתוח לכריתת כיס המרה שעברה מספר חודשים קודם לכן. כעבור שעות היא איבדה את הכרתה ונפטרה. השופט גיא שני קבע שבית החולים התרשל מאחר שלא ביצע בדיקות פשוטות שהיו יכולות להציל את חייה. הוא חייב את המדינה לשלם לילדי המנוחה פיצוי בסך 605,000 שקל בתוספות 145,000 שקל הוצאות.
תחילת הפרשה במאי 2010, אז עברה אימם של התובעים ניתוח לכריתת כיס המרה ב"ברזילי". כחצי שנה לאחר מכן היא חזרה לבית החולים והתלוננה שוב על כאבים בבטן. הרופא שקיבל אותה במיון מצא כניסת אוויר מופחתת לריאות, חרחורים וצפצופים.
האישה הועברה למחלקה הפנימית כאשר בשלב מסוים, כשהייתה במקלחת, היא איבדה את ההכרה והתמוטטה. הצוות הרפואי שמצא אותה ביצע פעולות החייאת במשך שעה וחצי אך המאמצים להצילה לא הועילו והיא נפטרה.
בתביעה שהגישו ילדיה ביולי 2016 הם טענו כי צוות בית החולים לא ערך לאימם את הבדיקות המתאימות לצורך אבחון האירוע שהוביל לבסוף למותה. לולא הרשלנות, נטען, אימם עדיין הייתה בחיים.
מנגד טענה המדינה כי האישה מתה בגלל אירוע פתאומי, ולכן לא מדובר ברשלנות.
איפה צילום החזה?
כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת רפואית בנוגע לסיבת מותה של האישה. המומחה מטעם התובעים סבר שמדובר בתסחיף ריאתי, אותו היה על בית החולים לצפות לנוכח הרקע הרפואי של המנוחה.
מנגד סבר מומחה מטעם ההגנה כי האישה קיבלה התקף לב פתאומי שלא ניתן היה לצפות.
לנוכח חילוקי הדעות בין המומחים החליט השופט גיא שני למנות מומחה ניטרלי. מומחה זה אימץ את עמדת התובעים וקבע כי רוב הסיכויים שהאישה מתה בגלל תסחיף ריאתי. עם זאת לדבריו, בית החולים לא התרשל משום שהחל בפעולות ההחייאה באופן מיידי.
ואולם, השופט קבע אחרת. הוא נימק כי יש להסתכל על המקרה בראייה רחבה, שתחילתה בקבלה למיון. בשעה זו, הסביר, האישה הגיעה במצב אקוטי עם תסמינים המתאימים לתסחיף ריאתי אך בית החולים נמנע מלבצע בדיקות שתכליתן לשלול אירוע כזה.
לדברי השופט, גם המומחה מטעם בית המשפט שינה מעמדתו הראשונית (לפיה אין התרשלות) ואמר בחקירתו, בין היתר, כי טעה כשלא כתב בחוות הדעת שהיה צריך לשלוח את האישה לצילום חזה.
בהקשר זה טענה המדינה כי בוצע למנוחה צילום חזה, אולם השופט תהה היכן הצילום ומדוע הוא לא הוגש כראיה. לדבריו, חלל ראייתי זה פועל לחובת הנתבעת.
השופט הוסיף כי הטיפול שניתן לאישה היה חייב לכלול גם בדיקת אק"ג, שיכולה לדברי המומחים לאבחן גם ממצאים חוץ לבביים, כמו התסחיף. השופט ציין שהוא מודע לעומס השורר ברגיל בבתי החולים, אולם במקרה זה אין אינדיקציה כלשהי לעומס שמנע את ביצוע הבדיקה.
לאור זאת נקבע שהנתבעת תפצה את התובעים ב-605,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 145,200 שקל והוצאות אגרה ומומחים.
- שמות עורכי הדין לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דניאל ויקטור מימון
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין