המשכיר לא הודיע מיידית לדיירים, הורים ל-3, על שיפוץ נרחב בבניין שהחריב להם את המרפסת. נקבע שעליו להשיב להם חצי מדמי השכירות בתקופה זו
ניצחון ענק לשוכרי דירה על הבעלים: בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה את תביעתם להשיב להם חצי מהשכירות בתקופה שבה נערך שיפוץ בבניין, אשר סיכל את אפשרותם להנות מהנכס. גם דרישתם לקבל בחזרה את הפקדון, אותו מימש בעל הדירה לאחר צאתם, התקבלה. בסך הכול חייב השופט רון גולדשטיין את המשכיר, תושב צרפת, לשלם לבני הזוג כ-105 אלף שקל.
התובעים, בני זוג והורים ל-3 שעלו מאיטליה, חתמו בפברואר 2021 על הסכם לשכירת דירת הנתבע, תושב צרפת, ברחוב פרישמן שבתל אביב, תמורת 16 אלף שקל לחודש. במסגרת ההסכם הצהיר המשכיר שלא ידוע לו על כוונה כלשהי לבצע שיפוץ בבניין במהלך תקופת השכירות, וכי יגלה לשוכרים מיידית עם היוודעו עליה.
זמן קצר מתום תקופת השכירות הגישו השוכרים את התביעה לבית המשפט, באמצעות עו"ד ארז הימן. לדבריהם סמוך לאחר כניסתם לדירה החלו עבודות בבניין שהפכו את הדירה לאתר בנייה והם סבלו משלל מפגעים, ובין היתר הסרת מעקה מהמרפסת - דבר שיצר סכנה חמורה להם ולילדיהם.
השניים עתרו להפחתת חצי מדמי השכירות למשך חודשי השיפוץ, כשבצירוף לטענות השבת פקדון בסך 32,000 שקל שחולט ללא הצדקה ועוגמת נפש - הועמד הפיצוי הנתבע על כ-90,000 שקל.
המשכיר, שיוצג על-ידי עו"ד סביון סגרון, טען להגנתו שלא ידע על השיפוץ במועד חתימת ההסכם, וכי מימש את הפקדון כדין נוכח נזקים שהותירו אחריהם השוכרים, בין היתר בפרקט שבחדרים, במדיח הכלים ובמקלחונים. בקשתו הייתה לדחות את התביעה תוך חיוב השניים בהוצאות.
"לא זו הדירה ששכרו"
אבל השופט גולדשטיין קבע שהמשכיר הפר את חובתו החוזית להודיע לשוכרים על השיפוץ "מיד עם היוודע לו על כך". כך, בחקירתו הנגדית אישר הנתבע שלא טרח לברר בזמן אמת, ממקום מושבו בצרפת, האם המתווך - ששימש כאיש הקשר שלו בישראל - עדכן את התובעים על העבודות.
"בפועל, לא הוצגה כל ראיה (כגון הודעת דוא"ל או מסרון) המעידה כי הודעה סדורה על תחילת השיפוצים נמסרה לתובעים מבעוד מועד", כתב השופט. הוא מצא חיזוק לגרסת השוכרים במסרון ששלחו למתווך, בו הביעו תדהמה על עצם השיפוצים ותהו מדוע הדבר לא נאמר להם מראש, שכן אחרת לא היו שוכרים את הדירה.
השופט קיבל בהקשר לכך את דרישת השוכרים במלואה, להפחתת מחצית מדמי השכירות בחמשת חודשי השיפוץ, כך שעל המשכיר להחזיר להם 40 אלף שקל.
גם בסוגיית הפקדון פסק השופט לטובת בני הזוג, וקבע שטענות המשכיר לליקויים שהצדיקו כביכול את חילוטו לא הוכחו. העובדה שהנתבע אפילו לא זימן לעדות את המתווך, שהוגדר כ"רוח החיה בהתנהלות מול התובעים", פעלה לחובתו. לפיכך הוא חויב להחזיר לתובעים את סכום הפקדון - 32 אלף שקל.
לבסוף נעתר השופט לבקשת השוכרים לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש. "דירה בת 4 חדרים עם מרפסת מרווחת, אשר בגינה שולמו דמי שכירות גבוהים יחסית (16,000 שקל), הפכה באבחה לדירה ללא מרפסת, הנתונה בתוך אתר בנייה. לא זו הדירה ששכרו התובעים מהנתבע", נכתב בפסק הדין.
בסך הכול חויב בעל הדירה לשלם לשוכריו לשעבר 85,840 שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק ת"א 4833-05-23
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.