״דלק מוטורס״ קיבלה הנחה ממאזדה בתנאי שתעמוד ביעדי מכירות. אגף המכס חייב אותה במס יבוא על המחיר המלא. בעקבות תביעה היא תקבל החזר
בין השנים 2012-2014 ייבאה ״דלק מוטורס״ חלפים של רכבי מאזדה. בהסכם הייבוא נקבעה הנחה בתנאי שהיא תעמוד ביעדי מכירות מסוימים. בין החברה לבין אגף המכס התעוררה מחלוקת האם מס הייבוא צריך להתחשב בהנחה או לא. השופט שמואל בורנשטין קיבל לאחרונה את עמדת ״דלק מוטורס״ וקבע שהמס צריך להיות על המחיר לאחר ההנחה.
חברת ״דלק מוטורס״ ייבאה חלפים מתאגיד מאזדה היפני. בהסכם נקבעה הנחה מותנית שלפיה היבואנית תחזיר למאזדה את סכום ההנחה במקרה בו לא תעמוד ביעדי מכירות מסוימים.
בשנים 2012-2014 דלק מוטורס שילמה מיסי ייבוא לפי המחיר לאחר ההנחה. ואולם, אגף המכס הוציא לה הודעות חיוב שלפיהן עליה לשלם את מיסי הייבוא לפי המחיר המלא שנקבע בהסכם, לפני ההנחה.
דלק מוטורס שילמה את תוספת המס ״תחת מחאה״ והגישה תביעה. היא טענה שלמרות מה שנכתב בהסכמים בינה לבין מאזדה, בפועל לא מדובר בהנחה מותנית אלא הנחה קבועה ושהיא לא נדרשה להחזיר אותה, גם אם לא עמדה ביעדים.
היא הוסיפה כי לפי כללי הערכת הטובין בהסכם הבינלאומי ולפי הדין הישראלי כשמדובר בהנחה הניתנת במעמד היבוא, כפי שהיה במקרה שלה, יש להתחשב בכך בחישוב המס.
אגף המכס טען מנגד כי על פי כל ההסכמים שחתמה התובעת מדובר בהנחה מותנית התלויה בהשגת יעדי מכירות תקופתיים.
לשיטתו, כיוון שבמועד שחרור החלפים מהמכס לא ניתן היה לדעת אם תעמוד התובעת ביעדי המכירות, הרי שאין להכיר בהנחה המותנית אותה קיבלה מהספק.
לפי המחיר בפועל
בפסק דין מקיף סקר השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד את הכללים שנקבעו בפקודת המכס בעקבות חתימת מדינת ישראל ב-1994 על ההסכם להערכת טובין של ארגון הסחר העולמי.
הוא הבהיר כי בסעיף הרלוונטי בפקודה נקודת המוצא היא שיש למסות את הטובין לפי מחיר העסקה בפועל ורק במקרים בהם שאין אפשרות לקבוע מחיר זה יש לפנות למספר שיטות חישוב חלופיות שנקבעו בפקודה.
הוא קבע שהתובעת לא הוכיחה כי תנאי העמידה ביעדים שנקבע בהסכמים נכתב מבלי שהייתה לצדדים כוונה אמיתית ליישמו.
עם זאת, ניתוח הפסיקה וחוות הדעת מטעם הוועדה להערכת טובין של ארגון המכס העולמי מעלה כי נקודת המוצא היא שיש לשאוף להטיל את מיסי הייבוא לפי המחיר ששולם בפועל. זאת, גם אם המכירה הייתה כפופה לתנאי וגם אין וודאות בעת הייבוא כי התנאי, בשלו מתקבלת ההנחה, אכן יתקיים.
לדבריו, ככל שסכום ההנחה מוחזר לספק בדרך של הקטנת ההנחה או הגדלת המחיר במשלוחים הבאים, לא קיים קושי לרשות המכס להחזיר לעצמה את המיסים החסרים על ידי הטלת מיסי הייבוא על מלוא התמורה ששולמה במשלוחים הבאים. במקרים בהם ההנחה מוחזרת בדרך אחרת, על היבואן להצהיר על כך בפני רשות המכס ולשלם את תוספת המס.
השופט הבהיר כי תוצאה זו עדיפה על פני האפשרות לחייב במס על המחיר המלא ללא תלות בהנחה, מה שעלול לגרור חיוב יתר.
בנסיבות אלה קיבל השופט את התביעה, ביטל את הודעות החיוב וחייב את אגף המכס להשיב לתובעת את המיסים ששילמה תחת מחאה.
הנתבעת חויב בהוצאות בסך 40,000 שקל.
*בפסק הדין שהותר לפרסום הושמטו שיעורי ההנחות ונתונים מספריים אחרים מטעמי סודיות מסחרית.
לפסק הדין המלא בתיק 46492-01-16
- ב״כ התובעת: עו״ד אליס אברמוביץ
- ב״כ הנתבע: עו״ד שירה ויזל-גלצור
עו״ד יהושע (שוקי) ג'אנה
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין