בצל המלחמה: נדחה סירוב דיירת לתמ"א 38 ברעננה - פסקדין

המפקח על המקרקעין אישר את תחילת העבודות בבניין: "הצורך במיגון מפני טילים וכטב"מים הוא חלק בלתי נפרד מהחוסן האזרחי"

המפקח על רישום מקרקעין בפתח תקווה, מאיר פורת, דחה לאחרונה סירוב דיירת לפרויקט תמ"א 38 בבניינה הלא ממוגן, במסגרתה הוא עתיד להיהרס ולהיבנות מחדש תוך הקמת ממ"דים בכלל הדירות. "תוספת של ממ"ד אינה בגדר מותרות אלא קו הגנה ראשון והכרחי, המעניק ביטחון מיידי ומציל חיים, ומאפשר שגרת חיים תחת איום", כתב.

במוקד ההליך: בית משותף ברחוב ההגנה שברעננה, הכולל 36 יחידות דיור. התובעים, בעלי 35 מהדירות, חתמו ביוני 2023 על הסכם להריסת הבניין הרעוע והקמת מבנה חדיש וממוגן, על-פי תמ"א 38, שיכיל 90 דירות. בפברואר 2024 התקבלה (בתנאים) הבקשה להיתר בנייה, אלא שדבר אחד כשלו תומכי הפרויקט מלהשיג: את הסכמת הנתבעת, הדיירת ה-36 והאחרונה.

מכאן תביעתם למפקח, במסגרתה עתרו לאשר את ביצוע העבודות ולחייב את הסרבנית לחתום על הסכם התמ"א. התובעים הדגישו, במסגרת טיעוניהם, את האינטרס הציבורי בקידום הפרויקט - בפרט על רקע המלחמה הנוכחית - כמו גם את טובת כלל הדיירים כתוצאה ממנו, לרבות של הנתבעת עצמה, שמעכבת אותו.

הדיירת, שיוצגה על-ידי בתה מכוח ייפוי כוח מתמשך, נימקה את סירובה לחתום בכמה טענות, כגון "ניסיון מר" ממיזמי תמ"א קודמים, וספק בכשירות היזמית שנבחרה, כמו גם אי-בדיקת עברה המשפטי ואיתנותה הפיננסית. בתוך כך טענה הנתבעת שתומכי הפרויקט כלל לא בחנו לעומק את הסכם התמ"א, וכי הם אינם מודעים לתוכנו ולמשמעויותיו.

מחדל דיוני קריטי

ואולם חרף טענותיה כבדות המשקל, הדיירת לא תמכה אותן בתצהירים כנדרש, כאשר לדברי המפקח פורת – די בכך על מנת לדחות את הגנתה ולקבל את התביעה, בפרט כשהיא מתנגדת בודדה למול עשרות תומכים, עם נטל שכנוע גבוה במיוחד. למרות דבריו אלה, ובבחינת למעלה מן הצורך, דן המפקח בטענות הדיירת אף לגופן – ודחה אותן.

אשר לטענתה בדבר אי-יציבותה הכלכלית של היזמית שנבחרה, קבע המפקח שהיא לא הוכחה. אדרבה, לדבריו עצם העובדה שהחברה קיבלה היתרים לעבודות בבניינים סמוכים מחזקת את ההערכה שהיא עמידה מבחינה פיננסית. גם בטענת הדיירת ששכניה לא בחנו לעומק את הסכם התמ"א לא מצא המפקח ממש, בהיעדר ראיה לכך.

הוא העיר בעניין זה כי עצם העובדה שרוב מובהק של הדיירים (97%) מצא לנכון לחתום על ההסכם מלמדת על ההיפך מהנטען: שמדובר בתנאי התקשרות סבירים, המשקפים את המיטב שניתן להשיג בשוק הנתון. גם לאחר שעבר על ההסכם בעצמו, שוכנע המפקח שהוראותיו מיטיבות עם בעלי הדירות - כולל הנתבעת.

לסיום התייחס המפקח למערכה הנוכחית, המחדדת את הצורך במיגון. "לא ניתן להתעלם מכך שהמלחמה האחרונה, והאיומים הביטחוניים שאיתם מתמודדים תושבי המדינה, המחישו באופן חד-משמעי את הצורך הדחוף במרחב מוגן תקני המגן מפני איום מתמשך של ירי רקטות, טילים וכטב"מים". לדבריו "תוספת של ממ"ד אינה בגדר מותרות אלא קו הגנה ראשון והכרחי, המעניק ביטחון מיידי ומציל חיים, ומאפשר שגרת חיים תחת איום. הצורך במיגון מפני איומים אלו הפך לחלק בלתי נפרד מהחוסן האזרחי, בדומה לצורך בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה".

לפיכך המפקח קיבל את התביעה והורה לנתבעת לחתום על הסכם התמ"א תוך שבועיים, שאחרת עורך דין מטעם הדיירים יחתום במקומה. על הדיירת הסרבנית הושתו הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד יובל פלדה ועו"ד דנה גלצר

לפסק הדין המלא בתיק מס' 6/524/2024

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.